-
לא מזמן עלה הנושא לדיון בועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, ובה הודו אנשי המוסד לביטוח לאומי שכשליש (!) מהפניות למוקד המידע הטלפוני שלהם לא נענות בתשובות מספקות. ההסבר שניתן: המוקדנים הם עובדי-קבלן זמניים (סטודנטים או אנשים בעלי השכלה נמוכה), והמוקד הוא במתכונת 'מיקור חוץ', בדימונה ובכרמיאל. הסתבר שכשליש מהפניות, בעיקר של מקבלי קיצבאות בכלל וקיצבאות-זיקנה בפרט (אנשי האוכלוסיות החלשות והנזקקות במדינה), מחייבות את העונה ב'מוקד' להיות בקיא בנוהלים, בתקנות והחוקים על פיהם פועל המוסד לביטוח לאומי. אבל הם אינם כאלה, בתוקף זמניות-עבודתם או השכלתם המוקדמת הנמוכה. אנשי המוסד לביטוח לאומי הציעו לוסיף בכל משמרת של מוקדנים, מישהו מגימלאי המוסד לביטוחלאומי, שהוא בעל ידע ונסיון בנושאים המועלים בפניות... אלא שזה מותנה בהקצאת תקציב יעודי מתאים ומספיק לתגמל את הפנסיונרים האלה במשמרות האלו (7 בשבוע), לכאורה על חשבון זמנם הפרטי הפנוי. האם לא נכון לחייב (!) את הביטוח הלאומי להציב איש-מקצוע בקיא מטעמו בכל מוקד טלפוני, או לחילופין, להחזיר את השיטה הקודמת, בה יכלו הנזקקים להדרכה ולהנחייה ולתשובות, לקבל אותן ישירות בפנייה אל סניף הביטוח הלאומי הקרוב למקום-מגוריהם. כיום ההסדר ה זה מבוטל, ופקידי המוסד לביטוח לאומי אינם מוכנים לענות, לא פנים אל פנים ולא בטלפון לפניות אזרחים !
דני (11/07/2008 02:22)