עתה מוצע לתקן את החוק באופן שיוחל מיידית, אך זאת, תוך ביצוע כמה שינויים בהוראות החוק שנועדו להקטין את עלותו התקציבית ולהביא ליישומו באופן נאות וצודק יותר.
עיקר התיקונים המוצעים הם בענינים אלה: העלאת סף הזכאות לפי החוק מ-5 שנות מגורים בדירה הציבורית ל-12 שנות מגורים, שבע שנים מהן לפחות לפני 1 בינואר 2005 (היום הקובע); העמדת המענק המותנה על 3% מחיר בסיסי לכל שנה עד היום הקובע וקביעת מגבלה לגבי השיעור הכולל של המענק שניתן לצבור לאחר היום הקובע; מניעת כפל הטבות לפי חוק הדיור הציבורי ולפי חוק הלוואות לדיור, התשנ"ב-1992; הוספת הדרישה לקבלת הסכמת שר האוצר להתקנת תקנות בכל הנוגע לביצועו של חוק הדיור הציבורי, שיישומן כרוך במימון מתקציב המדינה או בהפסד הכנסות.

לאחר שכ- 20,000 משפחות רכשו דירותיהן על פי חוק זה, מן הראוי להמשיך ולקדם את חוק
הדיור הציבורי המתוקן מהמקום בו הופסק יישומו.