היכן מצוי הקשר שבין הסוגיות הביטחוניות הבוערות למצב החברתי כלכלי הקשה במדינה?
המלחמה על חברה צודקת חשובה מאד ליחד, אך היא חלק בלתי נפרד מהמלחמה על השלום.
אנו בהחלט דוגלים במדיניות חברתית, אך היא אינה בת-השגה כשאנו נאלצים להשקיע חלקים כה כבדים מהתקציב במערכת הביטחון, כאשר אי-אפשר לפתח את המשק הישראלי בגלל חוסרהיציבות המדינית, וכאשר אנו מסתמכים על כוח עבודה זול. כל אלה ועוד הם תוצאה של המצב המדיני.
השלום הוא אינטרס עליון של מדינת ישראל בין היתר כי הוא תנאי להשגת חברה צודקת, ועל כן יחד נלחמת על שניהם בכל עת.
כיצד מתכוונת יחד להוציא את המשק הישראלי מהמשבר העמוק בו הוא מצוי זה מספר שנים?
אין כל ספק כי צמיחה כלכלית עשויה לארוך שנים רבות אולם ניתן לנקוט אמצעים מיידים שמטרתם לאפשר צמיחה גם בטווח הקצר.
להלן מספר דוגמאות לאמצעים המדוברים:
* הפסקת האלימות וחידוש המשא ומתן המדיני לקראת הפסקת הכיבוש.
* מדיניות מקרו-כלכלית הקובעת יעדים מגוונים: יעד אינפלציה, יעד גרעון, יעד אבטלה מוגדר, יעד צמצום פערים על פי קריטריון מדיד.
* השקעה מאסיבית בתשתיות אנושיות וחברתיות ובתשתיות פיזיות (כגון תחבורה ציבורית מסילתית, תקשורת, שיכון ואיכות הסביבה).
* הרחבת מדרגות המס על מנת לצמצם את נטל המס על שכבות הביניים והשכבות החלשות; הרחבת המס על רווחי ההון והנהגת מס ירושה; והורדת המע"מ לרמת המיסוי האירופית, דהיינו השווקים העיקרים בהם ישראל מתחרה. הנהגת דיווח כללי למס הכנסה, כולל מקורות הכנסה מהון ומתשלומי העברה.
* ביטול חוק צמצום הגירעון.
* קיצוץ בתקציב הביטחון מבלי לפגוע ברמת הביטחון. (כולל פירוק התנחלויות, צמצום הכוחות בשטח, הפסקת הבזבוז והתייעלות, צמצום היקף המילואים ומעבר לצבא קטן, יעיל ומיומן).
* הגברת התעסוקה בסקטור העסקי על ידי עידוד וסבסוד ישיר של קורסים להכשרה מקצועית ויצירת מקומות עבודה חדשים בענפים מסורתיים תוך שדרוג טכנולוגי, הגברת הפריון והעלאת השכר.
חשוב להבהיר כי לא די בצמיחה שתיווצר בטווח הקצר, שהרי עליה להיות צמיחה איכותית שתחלק באופן שוויוני את פירותיה. הצמיחה האיכותית היא זו המביאה לצמצום הפערים: בהכנסה וברכוש, להתקרבות לתעסוקה מלאה, לתיקון עיוותים ואי שוויון בין גברים ונשים, ולקידום מגזרים מקופחים בחברה כמו הציבור הערבי, תושבי השכונות ועיירות הפיתוח ועולים חדשים.
מידע מלא בנושא זה ניתן למצוא במסמך האידיאולוגי בסעיף חברה וכלכלה - בחלק "צמיחה כלכלית".
מה עמדתה של יחד לגבי מדיניות ההפרטה של ממשלות ישראל האחרונות?
יחד תומכת בהעברת מפעלים עסקיים מהממשלה לציבור, אך מתנגדת להעברת כל הנכסים והעסקים לידיהם של בעלי שליטה יחידים.
ממשלה, גם ממשלה נבחרת, איננה" סוכן ראוי" להחזקתם ולניהולם של נכסי הציבור ועסקיו. ממשלה היא מוסד עתיר כוח פוליטי. אם נוסף לכוח זה, היא מחזיקה בידיה גם נכסים ועסקים - מקרקעין, מחצבים, מקורות מים ואנרגיה מפעלים תעשייתיים, ועסקים אחרים- כוחה מתעצם עד כדי איום על חירותו של ציבור האזרחים.
ממשלה כבעלת נכסים ועסקים נקלעת ל"ניגוד עניינים" המתבטא בהתערבות מזיקה בניהולם של עסקים אלה - מינויים פסולים, הטיה מפלגתית של החלטות עסקיות, שימוש לא ראוי במקורות כספיים וכו'.
ומכאן - טובת המשק וזכויות האזרח מחייבים את הדחתה של הממשלה ממעמדה זה, והפרטתם של הנכסים והעסקים שבשליטתה.
משום כך, עמדת יחד היא הפרטה - כן. אך לא רק בדרך של מכירת נכסי המדינה לבעלי שליטה פרטיים.
