גזילת הקרקעות מן הציבור ע"י כרישי נדלן בייחוד חופי הים הפכה למכת מדינה של ממש. מה חושבת יחד על נושא זה?
שמירה על שטחים פתוחים ונגישות חופשית לחופי הים חשובה לאיכות החיים ולהווייתם של האוכלוסייה כולה. שטחים פתוחים מהווים ספק "ריאות ירוקות", אזורי חיץ ירוקים, מעברים בטוחים לבעלי חיים, תורמים לשמירה על מגוון המינים, להעשרת מי התהום, לקיט, נופש וספורט עממי. על כן חלוקת הנגישות לשטחים פתוחים היא מטרה בעלת חשיבות לאומית עליונה.
אין ספק כי האיום על השטחים הפתוחים בישראל הוא רב, ונובע בעיקר מהתייחסות לקרקע כמשאב נדל"ן וכלי פוליטי. מדיניות זו היא אינה רק פועל יוצא של משרדים ממשלתיים אלא גם של ראשי רשויות מקומיות.
מדיניות התכנון חייבת להיות ארוכת טווח, ולהביא בחשבון שיקולים אינטגרטיבים, ובהתאם לרוח עקרונות סביבה סוציו-אקולוגית בת קיימא: שמירה על ערכי טבע ונוף, מורשת תרבותית וחברתית (כגון חקלאות, מגוון צורות ההתיישבות, מסורת של המיעוטים האתנים), צדק חברתי.
לעתים יש תחושה כי התפישה הרווחת בציבור הישראלי היא כי ענייני הביטחון והכלכלה הבוערים במדינה אינם מאפשרים או מצדיקים הקדשת זמן לסוגיות איכות הסביבה ובייחוד זכויות בעלי החיים. מה חושבת יחד בנושא זה?
מדינת ישראל משופעת בבעיות ויחד רואה לה למטרה לקדם פעילות כוללת במטרה להבטיח פתרונות נאותים לסוגיות בוערות כלל זה זכויות בעלי חיים. התייחסות נאותה לבעלי החיים היא חלק מהתייחסות נאותה ל"אחר" וקבלתו. חינוך להתייחסות נאותה לבעלי חיים איננה לוקסוס, אלא היא חלק בלתי נפרד מתפיסת האדם המודרני וההומני.
בישראל קיים חוק צער בעלי חיים, אולם הוא אינו נאכף כשורה. מתקיימים ניסויים בבעלי חיים שאינם עולים בקנה אחד עם רוח החוק. יש לאכוף את החוק במוסדות אקדמים, מחקר, חברות פרטיות, צה"ל וכדומה. כמו כן יש להסדיר בחוק את הפעילות הוטרינרית ברשויות המקומיות.
יש להביא בחשבון שמדינות רבות באירופה מתנות יבוא של מוצרי מזון בטיפול נאות בבעלי החיים, וקובעות תקנות לגבי אחזקתם והובלתם. יש להתאים את החוק בישראל לכך ולאכוף זאת על המגדלים והעוסקים בענפים של בעלי החיים.
מה יחסה של יחד לכביש חוצה ישראל וככלל לגופים הירוקים?
יחד נושאת את דגל השמירה על איכות הסביבה שלה השפעה מפליגה על איכות חיינו.
חובתה של המדינה לשמור על הסביבה ועל משאבי הטבע ולמנוע פגיעה במערכות אקולוגיות והכחדתן תוך שמירת האיזון הנכון בינהם.
התחבורה היא אחד מהגורמים המזהמים ביותר וביחד עם המחסור החמור בקרקעות ובשטחים פתוחים יש הכרח למציאת פתרונות תחבורתיים יעילים שיחסכו בקרקע ולא יזהמו.
יחד עושה מאמצים לתת עדיפות לתחבורה ציבורית שתשלב: רכבות פרברים, רכבות עירוניות ובין עירוניות, אוטובוסים ומרכזי תחבורה להסעה המונית. פתרון זה יועדף על פני פיתוח כבישים חדשים.
יחד מתנגדת להמשך סלילת כביש חוצה ישראל באופן הפוגע בסביבה. לגופים הירוקים חשיבות גדולה בקידום סוגיות של איכות הסביבה והעלאת מודעות ודיון ציבורי.
חוק לתיקון פקודת העיריות שקידמה מרצ דאגה לייצוג גופים לא ממשלתיים לשמירת איכות הסביבה בועדות ממלכתיות. המטרה היא להרחיב את הייצוג הציבורי שעניינו שמירת איכות החיים והסביבה בועדות ממלכתיות המוסמכות לקבל החלטות אשר יש בהן כדי להשפיע על איכות החיים והסביבה בישראל.
מטריד אותי מאד שבניגוד למדינות מערביות מתקדמות אין בישראל מדיניות מחזור לתוצרת מגוונת כגון: פח, זכוכית, נייר וכדומה ובאם קיימים מיכלים כאלה הם מצויים בכמות מצומצמת מאד. האם יחד רואה את חשיבות נושא המחזור?
אתה צודק. מדיניות המחזור והשימוש החוזר במדינת ישראל נמצאת בחיתוליה.
ישראל נחשבת לאחת מיצרניות הפסולת (לאדם) הגבוהות בעולם, וזאת מכיוון שלא אומצה בישראל מדיניות לצמצום הפסולת המיוצרת, כפי שנעשה בעולם המפותח. בערים רבות אין מפרידים אשפה, ולא מתקיים איסוף של נייר או פלסטיק למחזור.
יש הכרח לקידום מדיניות מחזור מגוונת וככלל זה הצבת מיכלי מחזור בכל רחבי הארץ. על המדינה להקים אתרי מחזור נוספים ולמנוע מאתרים פירטיים למלא פונקציה שהמדינה כיום אינה ממלאה.
בישראל יש אתרים פירטיים השופכים פסולת באופן בלתי מוסדר וללא תשתית מתאימה. חלק גדול מהפסולת המושלכת באתרים אלה היא פסולת בנין, בהיקף של 1.5 מיליון טונות בשנה. תופעה זאת גורמת למפגע שהוא אינו רק אסתטי, אלא כולל חלחול של חומרים רעילים למקורות המים ופגיעה ארוכת טווח בקרקע.
מעת לעת מדווחים בחדשות על זיהום אויר קשה בעקבותיו נדרש הציבור כולו או חלקים ממנו (עפ"י רוב נשים בהיריון, ילדים, קשישים וכו') להימנע מלצאת את ביתו. בכל פעם זה קורה מחדש ונראה כי דבר לא נעשה על מנת שמקרים אלו לא יישנו. מה דעתכם?
זהום האוויר בישראל הוא מהחמורים בעולם המפותח, והנפגעים העיקריים מכך הם אנשים מבוגרים מאד, חולים במחלות נשימתיות, והמתגוררים בקרבת מקום למקורות הזיהום (תחנות כוח, מפעלים, כבישים ראשיים).
חשיפה ממושכת לזיהום אויר, במיוחד בקרב ילדים, גורמת לפגיעה בלתי הפיכה בבריאות. הגורמים לזיהום המדובר הם רבים: שימוש מסיבי ברכב פרטי, פליטה של גופרית דו-חמצנית בעת ייצור חשמל, אשר היא גבוהה בישראל פי עשרות מפליטה דומה בארצות מפותחות אחרות, איכות דלקים ירודה, כשל באכיפה של התקנות, ועישון סיגריות ומוצרי טבק, כל אלה גורמים לזיהום אויר חמור.
יש אמצעים מגוונים לקידום המאבק בזיהום:
•העלאת מודעות ציבורית להשפעות הזיהום וחשיבות צמצומו.
•הסמכת גורמי הסברה ופיקוח רבים יותר שיבטיחו את צמצום הזיהום באופן מיידי.
•העברת מידע ניטור מזהמי אויר בארץ לציבור ולגורמים המפקחים.
•הפעלת סנקציות כנגד הגורמים המזהמים.
העלויות החיצוניות של זיהום האוויר הם עלויות אדירות ובשיפור המצב של איכות האוויר יש חיסכון עתידי משמעותי למשק.
