מאבק בשחיתות - מחזירים את הכבוד לפוליטיקה
גילויי השחיתות השלטונית וקירבה מסוכנת בין הון לשלטון שנחשפים יותר ויותר בישראל, מהווים איום חמור. השחיתות מביאה לאובדן האמון של הציבור במערכת הפוליטית, במנהיגות ובדמוקרטיה. היא פוגעת בכושר התפקוד של המדינה והמגזר הציבורי. השחיתות גם מביאה לפירוק הסולידריות החברתית ומחלחלת לכל תחומי החיים בישראל.
נדרשת פעולה רחבה ומקיפה בתחום החקיקה וההרתעה, אך מעל לכל בתחום הדוגמא האישית בנסיון להחזיר את האמון בפוליטיקה ובפוליטיקאים, להראות שיש פוליטיקה טובה ונקיה ולהטמיע ערכים של יושרה, שיתוף הציבור ואחריותיות (accountability) במערכת הפוליטית.
הון ושלטון
ההגבלות הקיימות היום על גיוס הכספים ותקרת ההוצאות הנמוכה יוצרות תמריץ למועמדים ומפלגות לעבור על החוק בכל מיני דרכים. על מנת ליצור תמריצים למועמדים ומפלגות לנהוג על פי החוק:
רק אזרחים ישראליים יהיו רשאים לתרום למועמדים, בדומה להגבלת התורמים למפלגות.
חיוב המפלגות לפרסם באינטרנט את המאזן הכספי השנתי, ופרטי התרומות והתורמים (פרט לתרומות מיחיד בסכום הפחות מ-1000 ₪).
הגדלת השיעור המרבי של תרומה למפלגה מתורם יחיד לסך מצטבר של כ-5000 ₪ למערכת בחירות.
פרסום באינטרנט של רשימת התורמים שתרמו מעל 1000 ₪ למועמדים ולמפלגות.
מינויים חיוב פרסום שיקולים בבחירת חברי ועדה ממיינת של עובדי ציבור ושיקולים של מינויים של שרי הממשלה, כולל השיקולים לבחירה במועמד מסוים ולא אחר. פרסום השיקולים יהווה גורם מרתיע בפני מינויים לא ענייניים.
חיוב מועמדים למשרות שלטוניות שמחייבות בחירה על ידי ועדה, לפרסם 'אני מאמין' לגבי השקפת עולמם בנושאים הקשורים במשרה.
פרסום מינוי חברי מרכז וקרוביהם (גם במשרות עובדים זמניים). פרסום השמות נועד להרתיע פוליטיקאים מ"חלוקת ג'ובים".
ביטול "חוק הג'ובים" שעבר לאחרונה וחקיקת חוק המאפשר מספר מצומצם של משרות אמון תוך איסור גורף על המשך כהונתם כחברי מרכז מפלגה באותה עת.
שקיפות בעבודת הרשויות חובת רישום פרוטוקולים ופרסומם באינטרנט של דיונים בתהליכי רגולציה, ברשויות שלטוניות (כמו מנהל מקרקעי ישראל), וכן בועדות תכנון ובניה ברשויות מקומיות.
חיוב רשויות שלטוניות בפרסום דוחות חשבונאיים שמפרטים הטבות שלטוניות שהוענקו למגזרים שונים כולל הנחות מס.
חיוב ראשי רשויות מקומיות לפרסם שיקוליהם לגבי מתן פטורים הקשורים להיתרי בניה.
חובת פרסום פניות שהוגשו לעובדי ציבור להטבות שלטוניות או סיוע של עובדי ציבור.
חיוב רשויות המינהל הציבורי לספק לאזרחים ביוזמתן מידע מלא על זכויותיהם, על-פי "חוק חופש המידע" שהעבירה מרצ.
הבטחת הגנה על צנעת הפרט מפני העברת מידע על אדם ללא ידיעתו והסכמתו.
הרתעה והפקת לקחים
הקמת מסלול משמעתי לעבירות של שחיתות (בנוסף למסלול הפלילי המחייב הוכחת כוונה והוכחת פרטי האישום כולו מעל לכל ספק סביר), שבו ניתן יהיה להרשיע נושאי משרות נבחרות ועובדי ציבור בכירים.
פרסום ניהול חקירות נגד עובדי ציבור ונבחרי ציבור בכירים במידה שהפרסום לא יפגע בחקירה עצמה.
הגבלת זכות השתיקה של עובדי ציבור החשודים בעבירות שחיתות רק למידע מפליל.
חיוב הרשויות להכין דו"ח הפקת לקחים במקרים של שחיתות, כולל המלצות למניעת מקרים דומים בעתיד.
הקמת "קו חם" לחשיפת שחיתויות בשירות המדינה שבו יוכלו עובדים לדווח על שחיתויות.
הגדלת המשאבים לגורמי האכיפה, החקירה והענישה.
פרסום שמות בדוחות מבקר המדינה.
הפעלת נוהל חיוב אישי, בדומה לנוהל בשלטון המקומי, על שרים ומנכ"לים במקרים של עברות הפרת אמונים במינויים ובהוצאת כספים.
ההמלצות האישיות בדוחות ועדות חקירה ממלכתיות תהיינה המלצות מחייבות.
ממשל
חיזוק המשטר הפרלמנטרי המשטר הפרלמנטרי הוא אחד הנדבכים הבסיסיים בדמוקרטיה הישראלית.
מרצ-יחד מתנגדת לכינון משטר נשיאותי בישראל, דבר המהווה איום של ממש על הדמוקרטיה הישראלית.
כל שינוי בשיטת הבחירות חייב לשמר את עקרון היחסיות ולדאוג לייצוגן של כל הקבוצות והדעות במוסדות השלטון.
חוקה אחד המרכיבים החשובים בדמוקרטיה פרלמנטרית הוא קיומה של חוקה מחייבת שמבטיחה הגנה על זכויות אדם ואזרח בסיסיות וקובעת מערכת נורמות ועקרונות שעל פיהן מושתתת מערכת החקיקה.
חוקי היסוד הקיימים ממלאים את תפקיד החוקה בישראל. "חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" ו"חוק-יסוד: חופש העיסוק" שנחקקו ביוזמת מרצ, מהווים מהפכה חוקתית ומבטיחים חלק מזכויות היסוד של האדם בישראל, ובראשן את זכותו לחיים, לחירות ולכבוד.
השלמת תהליך כתיבת החוקה חייב לכלול הגנה מלאה על כל זכויות האדם והאזרח כמקובל במדינות דמוקרטיות.
מרצ-יחד מתנגדת לכל פשרה בנושאים חוקתיים שאין בה שמירה על ערכי היסוד של משטר וחברה דמוקרטיים.
מבנה הממשלה
על מנת לייעל את עבודת הממשלה נדרש צמצום משמעותי של מספר השרים. המצב שבו עשרות מחברי הכנסת מכהנים כשרים וכסגני שרים פוגע בעבודתה התקינה של הכנסת.
שינוי חוק יסוד הממשלה, בחוק משוריין ברוב מיוחס, להגבלת גודל הממשלה ל-15 שרים בלבד בנוסף על ראש הממשלה.
מינוי מספר מצומצם שיוגבל בחוק של שרים זוטרים עם אחריות ביצועית.
ביטול תפקיד סגן שר.
עבודת הכנסת הצבת סטנדרט גבוה של מוסר עבודה ורצינות של חברי הכנסת בעבודתם הפרלמנטרית.
צמצום הפגרות של הכנסת שהינן ארוכות מדי על מנת לשדר רצינות ואחריות בעבודת הח"כים.
חיוב נוכחות של ח"כים בישיבות המליאה ובועדות הכנסת.
הרחבת פיקוח הועדות גם על גורמים נוספים ביניהם אגף התקציבים.
אימוץ נוהל השימוע על מינויים בממשלה.
הגבלת מספר חברי הועדות ואיסור חברות של חברי כנסת ביותר משתי ועדות על מנת לאפשר נוכחות בישיבות ואת רציפות העבודה של הועדות.
חיוב עובדי מדינה להשתתף בישיבות ועדות הכנסת.
הגדרה בחוק של אי אמירת אמת בפני ועדת כנסת כעבירה פלילית.
אספקת מידע ומחקר ברמה גבוהה ומקורות מידע עצמאיים לתמיכה מקצועית עבור חברי כנסת.
ביטול חוק ההסדרים.
רפורמה במינהל הציבורי השירות הציבורי הוא הזרוע המבצעת של הממשלה מגן הציבור מפני השימוש לרעה בשררה. משימותיו המרכזיות של המינהל הציבורי הן לסייע לקובעי המדיניות בעבודה מקצועית ועבודת מטה ולתת שירות טוב והולם לציבור. במינהל הציבורי בישראל ליקויים רבים באיכות השירות. כמו כן קיים בלבול בין תפקידי הדרג הפוליטי לבין תפקידי הדרג המינהלי, אין יכולת תכנון לטווח רחוק וחוסר היעילות גדול.
נדרשת רפורמה מקיפה במינהל הציבורי שתציב דגם רצוי לשנת 2015 שממנו ייגזרו התכניות האופרטיביות, תוך שמירה על יחסי עבודה תקינים וכיבוד הסכמים קיבוציים של עובדי המינהל הציבורי.
עיקרי הרפורמה
מבנה חדש לשירות המדינה שלפיו כל משרד יתחלק למטה מקצועי העוסק ברגולציה, בקרה ומעקב, וליחידות ביצוע שמופקדות על השירות היעיל לציבור;
אצילת סמכויות של כל הגופים הריכוזיים בשירות המדינה למשרדים וליחידות הסמך;
הנהגת שיטות ניהול מודרניות; ומקצוּע הסגל הבכיר.
תוכנית אופרטיבית לשיפור השירות לאזרח שתכלול הבטחה של מספר מספיק של עובדים שייתנו את השירות, הנהגת שיטות איכות, פרסום "אמנות-שירות" והטמעתן בעבודת היחידות,
תגמול עובדים על פי מדדי שירות, סקרי שביעות-רצון של לקוחות, מתן שירות מבוזר ומידע ממוחשב.
מתן אחריות תקציבית לשרים על משרדיהם תוך ניתוק התלות המוחלטת השוטפת באגף התקציבים של האוצר וצמצום מספר התקנות התקציביות.
קידום נשים, ערבים ואנשים עם מוגבלות בשירות המדינה.
חינוך, מקצועיות ויושרה ציבורית - הכשרות והשתלמויות לעובדי מדינה, כולל בנושאים של יושרה ציבורית ומנהל תקין; תהליכי מיון קפדניים;
הקמת בית ספר לשירות ציבורי (בדומה לקורס צוערים במשרד החוץ).
רפורמה בשלטון המקומי ממשלת שרון-נתניהו-אולמרט קיצצה באופן חד וברוטלי בתקציב מענקי האיזון לרשויות המקומיות (מעבר הקיצוץ הנרחב בתקציב החינוך והרווחה). מצב זה אילץ את הרשויות המקומיות להשלים מתקציביהן (ממסי הארנונה ומתרומות) את החוסר שנוצר על מנת לשמר רמת שירות סבירה לאזרחים. היו רשויות שהגיעו כתוצאה מכך לכדי משבר. המשבר בשלטון המקומי מחייב פעולה מקיפה. כ-95% מתושבי ישראל חיים בישובים עירוניים ולכן יש לתת דגש על טיפול במצבן של הרשויות העירוניות, לצד הטיפול בישובים הקטנים שסובלים לעתים ממצוקה קשה.
הגדלה משמעותית של חלקה של הממשלה בתקציב השירותים החברתיים ברשויות המקומיות.
המשך תשלום מענקי איזון. מצוקתן של רשויות מקומיות רבות אינה נובעת דווקא מניהול כושל או שחיתות, אלא מתנאים אובייקטיביים והמצב הסוציו-אקונומי של התושבים. על המדינה להביא בחשבון כי ישנן רשויות שתהיינה תלויות באופן קבוע במענקי האיזון.
יתאפשר דירוג במידת האוטונומיה של הרשויות כך שרשויות המנוהלות היטב ועומדות בקריטריונים שייקבעו על ידי משרד הפנים יזכו בסמכויות מתוקצבות רחבות יותר, ורשויות שסדרי הניהול בהן אינם תקינים יהיו תחת פיקוח וליווי צמוד של משרד הפנים, וסמכויותיהן יצומצמו.
עידוד כספי לרשויות המבקשות להתאחד מרצון.
צמצום מספר סגני ראש עיר בשכר, לסגנים יהיו סמכויות ביצועיות.
תגמול הוגן לחברי מועצה נבחרים בכל הארץ.
מאבק בשחיתות בשלטון המקומי הביקורת הציבורית על השלטון המקומי חלשה יותר, ופרשות שחיתות נדחקות לשולי השיח הציבורי. למרות הכלים שבידי שר הפנים (יכולת לפטר ראשי ערים, להקים ועדה קרואה, להפעיל נוהל חיוב אישי), עדיין קיימות לא מעט תופעות של שחיתות בשלטון המקומי שפוגעות לעתים במצבם של ישובים שלמים. יש לנקוט בסדרה של צעדים פרטניים למיגור השחיתות ברמה המקומית:
הפעלה נרחבת של הסנקציות שבידי שר הפנים כלפי ראשי ערים ומועצות מקומיות, ובפרט נוהל חיוב אישי במקרים של עבירות.
חיוב ראשי ערים ומועצות בפרסום כל פגישותיהם עם מועמדים לקבלת מכרזים, בפרט בתחום התכנון והבניה.
חיוב קיומן של ועדות-חובה במועצות המקומיות (בנושאים כמו: סביבה, חינוך, רווחה ועוד), שיכינו תכנית פעולה למועצה ויפקחו על ביצועה.
הקמת בית ספר לשלטון מקומי המיועד לראשי ערים ומועצות וחברי מועצות שיחפצו בכך, וכן להכנת עתודה למנהיגים בתחום המוניציפאלי. בית הספר ייזום השתלמויות לעובדי רשויות בתחומים של שיפור השירות וניהול.
