סביבה סוציו-אקולוגית בת קיימא
הנושא הסביבתי הוזנח במשך השנים ונדחק לקרן זווית. הנפגעים אינם רק ערכי טבע ונוף אלא גם ובעיקר האוכלוסיות החלשות. ההזנחה הסביבתית פוגעת בבריאות הצבור ובאיכות החיים, גורמת לאלפי מקרי מוות בשנה ועולה מאות מיליוני שקלים. ההזנחה אינה מתבטאת בהכרח בחקיקה אלא באכיפתה, בתרבות, בחינוך, בהתנהגות צרכנית שאינה מתחשבת בסביבה.
בעיות סביבתיות הן בעיות חברתיות ופוליטיות. מכיוון שסוגיות סביבתיות מתייחסות למערכות אקולוגיות והללו אינן מתחשבות בגבולות פוליטיים, מתחייב שכל פתרון לבעיות סביבתיות יהיה מלווה במאמץ להסדר שלום, שיוביל לשיתוף פעולה ממוסד בין ישראל לשכנותיה.
יש להתייחס במדיניות ובפעילות ל"סביבה סוציו-אקולוגית בת קיימא" הקושרת בין המפגעים האקולוגים לסוגיות של צדק חברתי, חלוקה שווה של הנטל הסביבתי והשתתפות דמוקרטית, תוך הכרה באחריות של הדור הנוכחי לרווחת הדורות הבאים.
חקיקת חוק הזכות לחלוקה שווה של נטל הזיהום הסביבתי בכדי לתקן את המצב בישראל שבו אוכלוסיות חלשות נפגעות באופן מסורתי ממדיניות ממשלתית בלתי מתחשבת ומזיהומים סביבתיים.
הקמת מועצה לאומית לסביבה סוציו-אקולוגית בת קיימא, בדומה למועצה לבטחון לאומי, במטרה לשנות את סדר העדיפויות הלאומי ולעודד חשיבה סוציו-אקולוגית בת קיימא באוכלוסיה ובמשרדי הממשלה. מועצה זו תכלול באופן קבוע נציגי ציבור, גופים ירוקים, ארגונים לשינוי חברתי ואת הגופים המפתחים. המועצה תזמין לפי העניין נציגים של קבוצות אשר נפגעות באופן תדיר מתהליכי פיתוח, תיעוש, או הזנחה סביבתית ותכנונית, כגון הבדואים בנגב.
הקמת גופים אזוריים הכוללים את ישראל, הפלסטינים והמדינות השכנות לטיפול בבעיות סביבתיות, שכן המערכות האקולוגיות אינן מתחשבות בגבולות פוליטיים.
החינוך הוא מפתח להגנה על הסביבה, ולכן יש לשלב את לימודי הסביבה בתוכנית הלימודים הפורמלית והבלתי פורמלית, לא רק כחלק ממדעי הטבע אלא גם בהקשרים החברתיים.
הבטחת נגישות חופשית למידע על נזקים ומפגעים סביבתיים ומדיניות תכנון, תוך יישום ואכיפה של חוק חופש המידע. השר במשרד לאיכות הסביבה והשרים במשרדים רלוונטיים נוספים יחויבו על פי חוק לקבל הערכות מצב ולהתייעץ עם ארגונים סביבתיים וחברתיים דרך קבע.
בכדי לממן פעילויות אלה, ובכדי לצמצם את אי הצדק הסביבתי, יש להטיל מיסים ירוקים, הגדלת הקנסות על חברות מזהמות מעבר לתקנות, הטלת אגרת גודש בכניסה לערים הגדולות והכבדת המס על סיגריות ועל דלק. מיסים אלה לא יגדילו את נטל המס הכולל.
זיהומי אויר, אדמה, מים
זיהום האוויר בישראל הוא מהחמורים בעולם המפותח. חשיפה ממושכת לזיהום אויר גורמת לפגיעה בלתי הפיכה בבריאות. זיהום הקרקע נובע מחומרים רעילים שמקורם בתעשייה וחקלאות ומתשטיפים מכבישים. עתודות המים במישור החוף ובשפלה הפנימית נפגעות תדיר מחלחול של חומרים רעילים.
חקיקת חוק עידוד תעשיות ידידותיות לסביבה שיחייב עידוד ממשלתי לתעשיות ידידותיות לסביבה ויביא למעבר לתעשיות "ירוקות" במקום תעשיות מזהמות.
אשפה ופסולת מידי שנה מיוצרת בישראל פסולת עירונית בהיקף של 4.5 מיליון טונות, וקצב הגידול בפסולת הוא 5% בשנה. ישראל היא יצרנית פסולת (פר אדם) מהגבוהות בעולם. בישראל קיים רק אתר אחד גדול לטיפול בפסולת מסוכנת (רמת חובב), מה שגורם להובלה של פסולת מסוכנת לאורך צירים ארוכים.
יישום מדיניות המיחזור.
פתיחת אתרים נוספים לטיפול בפסולת מסוכנת.
שטחים פתוחים ומדיניות תכנון האיום על השטחים הפתוחים בישראל נובע בעיקר מהתייחסות לקרקע כמשאב נדל"ן וככלי פוליטי.
מדיניות התכנון חייבת להיות ארוכת טווח מתוך ראיית הקרקע כמשאב השייך באופן שוויוני לכלל הציבור בישראל כולל המיעוטים הלאומיים.
תהליך התכנון יביא בחשבון שיקולים אינטגרטיביים של שמירה על ערכי טבע ונוף, מורשת תרבותית וחברתית (כגון חקלאות, מגוון צורות ההתיישבות, מסורת של המיעוטים האתניים) וצדק חברתי.
תחבורה ותאונות דרכים תחבורה ציבורית מגוונת ומפותחת, כולל מסילתית, היא מרכיב מפתח בתפיסה סביבתית סוציו-אקולוגית בת קיימא. היא מהווה תנאי הכרחי לניוד אוכלוסיות מהפריפריה, להקטנת פערים, לצמצום זיהום האוויר ולשימוש חסכוני ומושכל בקרקע. הקטל בדרכים בישראל, שהוא מהגבוהים בעולם, מהווה מחיר גבוה להיעדר מערכת תחבורתית ציבורית יעילה ונוחה.
עידוד משמעותי של התחבורה הציבורית והשקעה מסיבית בתשתית התחבורה הציבורית, בעיקר המסילתית.
יישום התכנית הלאומית הרב שנתית למאבק בתאונות הדרכים (דו"ח שיינין), כולל השקעת המשאבים הדרושים לביצועה.
ביסוס הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים כרשות עצמאית.
הגברת החינוך וההסברה לתרבות הבטיחות בכל המגזרים בישראל.
יצירת תשתיות בטיחותיות למשתמשי דרך לא ממונעים (הולכי רגל ורוכבי אפניים). הקמת גוף במשרד התחבורה שיקדם תכנון וביצוע של נתיבי אופניים בערים, באזורים מטרופוליניים ובדרכים בין-עירוניות, והבטחת תקציב הולם לפעילותו.
מים משאב המים הוא אחד המשאבים החשובים ביותר באזורנו. בישראל אין תפיסה מערכתית של טיפול במקורות המים והגישה היא סקטוריאלית קצרת מועד.
קביעת תפישה מערכתית של מקורות המים, תוך לקיחה בחשבון של כלל השימושים במים, בכללם שמורות טבע, נחלים ושימור מעיינות.
הבטחת שוויון בחלוקת הנגישות למים בכלל, ולמים איכותיים בפרט. תיקון קיפוח היישובים הערביים בהקצאת מים לצרכי חקלאות.
פיתוח מקורות מים אלטרנטיביים, כגון מחזור מי הביוב והתפלה. מימוש התכנית להקמת מרכז פיתוח מקורות מים בינלאומי בישראל.
הפסקת הזרמת השפכים לים. אם ע"י הרשויות המוניציפאליות ואם ע"י מפעלים והטלת קנסות על המזהמים.
אנרגיה ישראל היא בעלת פוטנציאל עצום לניצול אנרגית שמש ורוח. השימוש במקורות אנרגיה מתחדשים, ובמיוחד באנרגיה סולארית, מהווה יתרון הן מבחינת הסביבה והן מבחינה כלכלית, חברתית ובריאותית. יש לעודד ייצור חשמל ממקורות אנרגיה מתחדשים ולעודד פיתוח שוק סולארי כחול לבן שישמש גם לייצוא.
יישום החלטת הממשלה להקמת תחנת כוח סולארית בנגב.
חקיקת חוק עידוד אנרגיה מתחדשת לשם הטמעת מקורות אלה במשק החשמל הישראלי.
עידוד שימוש באנרגיה סולארית לצריכה ביתית, במפעלים ובמקומות ציבוריים.
שקיפות מוחלטת והעברת מידע לגבי השימוש באנרגיה גרעינית בישראל ודרכי קבירת פסולת גרעינית.
חקיקה בנוגע לפיקוח ובקרה על פיתוח האנרגיה הגרעינית בישראל (במתכונת חוק השב"כ).
אנטנות סלולאריות מחקרים הראו כי האנטנות הסלולאריות הן אחד הגורמים להתפתחות מחלות סרטניות. יחד עם זאת נדמה כי לא יופסק השימוש בטלפונים הסלולאריים ועמם הצורך באנטנות. יש לערוך מחקר מקיף לגבי הסכנות הכרוכות בהצבת אנטנות סלולאריות באזורים מיושבים, תוך בדיקת חלופות אפשריות. בהתאם לתוצאות המחקר:
חיוב רישוי להצבת אנטנות סלולאריות.
יידוע הציבור על מיקומן וסכנותיהן של האנטנות הסלולאריות.
מימון חלופות אפקטיביות מסוכנות פחות, לאנטנות הסלולאריות.
בעלי חיים התייחסות נאותה לבעלי החיים היא חלק מהתייחסות נאותה ל"אחר" וקבלתו. חינוך להתייחסות נאותה לבעלי חיים איננה לוקסוס אלא היא חלק בלתי נפרד מתפיסת האדם המודרני וההומאני. בישראל קיים חוק צער בעלי חיים, אולם הוא אינו מספק וכמעט שאינו נאכף כלל. מתקיימים ניסויים מיותרים בבעלי חיים שאינם למטרות רפואיות. ישראל הפכה למקום מפלט לגידול בעלי חיים לשימוש בניסויים והיא מייצאת אותם למדינות בהן גידולן אסור. קיים שימוש בבעלי חיים לצרכי מסחר, מתקיימים קרבות כלבים וקיימת בעיה ממשית של אלימות והתאכזרות של בני נוער לבעלי חיים.
אכיפת חוק צער בעלי חיים במוסדות אקדמיים, מחקר, חברות פרטיות ומוסדות הבטחון, כך שיתאפשרו שקיפות ופיקוח על כל הניסויים שנעשים בהם. יישום המלצות דו"ח מבקר המדינה לעניין התנהלות המועצה לניסויים בבעלי חיים, שינוי המועצה וביטול האצלת סמכויות האישור למוסדות המבצעים ניסויים. קידום פיתוח חלופות לניסויים בבעלי חיים.
הפסקת ייצוא בעלי חיים לצורך ניסויים וביטול הרשיון לחוות מזור בה מגדלים קופים לניסויים
הסדרת הפעילות הוטרינרית ברשויות המקומיות בחוק.
ביצוע עיקור וסירוס מבוקרים במימון המדינה להקטנת אוכלוסית בעלי-חיים משוטטים.
שיפור התנאים במכלאות עירוניות ושאיפה למסירת בעלי החיים מהמכלאה לאימוץ.
איסור הרעלת בעלי חיים במקרה של המתה לצורך מיגור הכלבת ואימוץ גישת החיסון האוראלי.
חקיקת חוק האוסר שימוש בבעלי חיים לצורכי מסחר, מופעי בידור וספורט.
הגנה על חיות הבר ואכיפה נמרצת של חוקי הציד.
הגברת התמיכה הממלכתית בארגונים הפועלים למען בעלי-החיים ורווחתם.
שימור מבנים ואתרים היסטוריים
המורשת ההיסטורית הבנויה היא נכס רוחני, ערכי ותיירותי חשוב לדורנו ולדורות הבאים. מרצ-יחד רואה בשימור האתרים והמבנים ההיסטוריים כלי חשוב בטיפוח הזהות הלאומית ובגיבוש מורשת התיישבותית.
מניעת הריסה והזנחה של אתרים בעלי משמעות היסטורית מקומית ולאומית. דגש מיוחד יושם על עצירת הרס האתרים ההיסטוריים בירושלים.
מזעור נזקים מסמים, אלכוהול ועישון צריכת סמים, סיגריות ואלכוהול הולכת וגוברת בקרב כמעט כל שכבות האוכלוסייה בישראל. תהליך זה הינו תוצאה של אופנות ומגמות תרבותיות, של התפתחות טכנולוגית המאפשרת ייצור סמים בקלות יתרה וללא הפיקוח החמור הנהוג למשל בתעשיית התרופות. תופעת השימוש בסמים קשים מהווה סכנה ופגיעה קשה בחייהם של המשתמשים ובסביבתם. פגיעת השימוש בסמים מסוג קנביס לעומת הסמים הקשים קטנה באופן ניכר, אף כי סכנותיה אינן מבוטלות. היום כאשר משתמשי הקנביס נמצאים באותה סירה משפטית עם סוחרי הסמים הקשים והמשתמשים בהם, נוצר מצב בלתי-מאוזן ולא רצוי של השקעת כוחות משטרה רבים מדי ושל בזבוז זמנם של בתי-המשפט. המאמץ העיקרי חייב להיות מושקע בסמים הקשים ובסוחריהם, תוך חינוך למניעה, הפעלת תכניות גמילה מסודרות, ליווי תומך לאחר סיום הגמילה ודאגה ממסדית לשילובם המקצועי, החברתי והתרבותי בחברה. בד בבד יש להיאבק בשימוש מופרז בסמים קלים, בעישון ואלכוהול בעיקר בתחום החינוך והמניעה.
הפסקת הפללה של צרכני סמים מסוג הקנביס.
אימוץ מדיניות מזעור נזקים הקובעת כי המשתמשים בסמים קשים זקוקים לחמלה, טיפול וגמילה ולא לענישה, מעצר או מאסר.
הכבדת הענישה ומאבק בלתי מתפשר ביצרני וסוחרי סמים בכלל וסמים קשים בפרט ובמיוחד באלה המוכרים סיגריות, אלכוהול וסמים לקטינים.
חקיקה ואכיפה מוגברת של חוקים המענישים אלה שפעולתם תחת השפעת אלכוהול או סמים משפיעה על בטיחותם ובריאותם של אחרים.
הקמת ועדת מומחים ממשרד הבריאות למעקב אחר סמים חוקיים ולא חוקיים המופצים בישראל, דירוגם לפי רמת הסיכון הבריאותי ופרסום ממצאיה בעיתונות, באינטרנט, בבתי ספר ובמועדוני לילה.
מתן סמכות לרופאים לרשום מרשמים לחולים הזקוקים לקנביס באיכות רפואית ואשר תסופק ע"י משרד הבריאות או ע"י ארגוני חולים. מתן אישור לגידול קנביס בפיקוח משרד הבריאות ומשרד החקלאות לצרכים רפואיים.
הגברת פעילויות חינוכיות מניעתיות להבהרת הנזקים הכבדים מצריכת אלכוהול ועישון טבק, ותקצוב הולם לפעילויות חינוכיות גם בקרב הציבור הערבי.
אשרור אמנת האו"ם למלחמה בעישון ובכלל זה איסור פרסום לסיגריות ומוצרי טבק.
העלאת המס על סיגריות.
חיזוק עוצמתה ויכולותיה של "הרשות למלחמה בסמים" והגדלת תקציבה כך שתהיה מסוגלת לקיים תוכניות מניעה חינוכיות והסברתיות, כולל הרחבת פעילותם של מוסדות לגמילה מסמים.
פריפריה, התיישבות, חקלאות
ישובי הפריפריה חשיבות מיוחדת נודעת לפיתוח המרחב הכפרי והאזורים הפריפריאליים. בשל המרחק מהמרכז קיים קושי מובנה ליושבי אזורים אלה ליהנות באופן שווה מהאפשרויות העומדות לרשות תושבי המרכז. בישראל רבים מתושבי הפריפריה שייכים לקבוצות שסבלו גם מאפליות נוספות - ישובים ערביים ועיירות פיתוח - לצד מושבי עובדים, קיבוצים וישובים קהילתיים. קידום אזורי הפריפריה דורש מעורבות יוזמת מצד השלטון המרכזי. הביטוי החשוב ביותר של מעורבות זו הוא בפיתוח תשתיות פיסיות, חינוכיות ואחרות, שיפצו על המרחק הגיאוגרפי.
פיתוח תשתית תחבורה כלל-ארצית, ובעיקר רשת של מסילות ברזל וכבישים מהירים שיאפשרו לתושבים לעבוד במרכזי טכנולוגיה בישובים אחרים.
חיזוק מרכזים עירוניים, כמו באר שבע בדרום, כמרכז לתעסוקה ופיתוח לישובי האזור.
פיתוח ישובים כפריים יהודיים וערביים המבוססים על שילוב מושכל בין חקלאות, תעשיה, תיירות ושירותים כבסיס לשגשוג וצמיחה לפריפריה.
ההתיישבות הקיבוצית התנועה הקיבוצית מייצגת מודל של שילוב בין חירות היחיד לסולידריות קהילתית, לוקחת על עצמה משימות לאומיות, ויש לה חשיבות ייחודית לא רק בדברי ימיה של המדינה, אלא גם בעיצוב דמותה באלף השלישי. מרצ-יחד רואה אינטרס לאומי רב-משקל בהמשך קיומה של ההתיישבות ובתרומתה לכלכלה הישראלית, לביטחון המדינה ולאיכות החברה. השינויים העוברים על התנועה הקיבוצית בעידן של שינויים כלכליים ותרבותיים, מחייבים דאגה לזכויותיהם של חברי הקיבוץ.
הבטחת שוויון זכויותיהם של חברי הקיבוץ בתחומי הרווחה השונים.
הבטחת התנאים המשפטיים שיאפשרו לכל קיבוץ להתקיים בדרך שיבחר לעצמו וברמות השיתוף והשוויון שיגדירו חבריו.
הקפדה על קיומו של פרק מיוחד במסגרת חקיקת הפנסיה לכלל תושבי המדינה שייתן מענה למצבם המיוחד של חברי קיבוצים שנותרו ללא חסכון פנסיוני לעת זקנתם.
הבטחת זכות הקניין של הקיבוצים בחלקות המגורים שלהם, ברוח החלטה 979 שאושרה במועצת מנהל מקרקעי ישראל.
השוואת זכויותיהם של חברי הקיבוץ לחברי מושבים ותושבים חדשים העוברים לאזורי פריפריה.
חקלאות מרצ-יחד רואה חשיבות רבה לקיומה של חקלאות, המהווה לא רק בסיס הקשר לאדמה אלא גם מרכיב חשוב בשמירה על אזורים פתוחים, ריאות ירוקות, מניעת זיהומים אקולוגיים והזרמה של מי קולחין לנחלים. לחקלאים, ששמרו על כל אלה בכל שנות קיומה של המדינה, הזכות להמשיך ולהתפרנס מקרקעותיהם ולשמרן כקרקעות חקלאיות לטובת המדינה כולה.
נקיטת מדיניות שתבטיח את רווחיות החקלאות, תוך שילוב בין תכנון ותחרות, ואשר תבטיח תנאי ייצור וסחר המקובלים במשקים המפותחים עמם מתחרה החקלאות הישראלית.
הגדלת ההשקעות בחקלאות ובמיוחד השקעות הנדרשות מטעמים של איכות סביבה וצמצום השימוש במים שפירים.
העברת החקלאות הישראלית לגידולים הצורכים כמות מים מעטה ומושפעים פחות מתנאי בצורת. השתתת מרבית הגידולים על מים מושבים.
