הדת היהודית היא אחד מגילויי התרבות היהודית בזמננו. יהודים קובעים את גבולות היהדות ולא להיפך. לאורך השנים יצרה מדינת ישראל מונופול דתי-אורתודוקסי שמפלה לרעה זרמים יהודיים פלורליסטיים וחילוניים. בני הדתות האחרות בישראל נפגעים באופן מתמשך מהעדר הפרדת הדת מהמדינה בישראל. יציבותה והמשכיותה של החברה הישראלית מותנים בשמירה על עליונות שלטון החוק האזרחי, לצד סובלנות כלפי מנהגי כל קבוצה תרבותית, ובלבד שמימושם של אלה לא ייפגע בציפור נפשה של קבוצה אחרת ובכבוד האדם.
הפרדת דת ומדינה
- מרצ-יחד תפעל לחקיקת חוק יסוד חופש הדת שנועד להבטיח חופש דת וחופש מדת לאזרחי ישראל לרבות מתן מעמד חוקי, שווה ומלא לכל הזרמים ביהדות. יעוגנו בחקיקה גם פסיקות בג"צ לגבי שוויון הזרמים ביהדות ויוכר מעמדם של הקונסרבטיבים והרפורמים בגיור ובמתן תמיכות ממלכתיות.
- ביטול חוקים אשר סותרים את חוק כבוד האדם וחירותו או חוק יסוד חופש העיסוק אשר טעמם דתי.
נישואים וגירושים
- הנהגת נישואים וגירושים אזרחיים במדינת ישראל כולל לבני אותו מין. רשם נישואים ממלכתי יהיה אחראי על רישום המעמד האישי. הנהגת נישואים אזרחיים לא תפגע במעמד הידועים בציבור.
- מדינת ישראל תעניק לכל אדם את זכות היסוד להתחתן על פי בחירתו בנישואים אזרחיים או בנישואים דתיים (אורתודוכסים, קונסרבטיבים או רפורמים) ולהקים בית ומשפחה.
- רק בית משפט לענייני משפחה ידון בהתרת נישואים של זוגות מעורבים מבני דתות שונות.
קבורה
- הבטחת מימושו של חוק "הזכות לקבורה אזרחית חלופית, התשנ"ו 1996" הקובע כי כל אדם זכאי להיקבר ע"פ השקפתו.
- הקמת בתי עלמין לקבורה אזרחית והקצאת חלקות לקבורה אזרחית בבתי העלמין הקיימים.
- כל רשות מקומית תבטיח אפשרות לקבורה אזרחית עבור תושביה.
גיור והשתייכות לעם היהודי
"גיור" הוא מושג דתי ולא אזרחי.
- הגיור המקובל כיום יחול אך ורק על מי שיחפוץ להצטרף לעם היהודי ולדת היהודית. מי שמגדיר עצמו כיהודי, דובר עברית ובעל ידיעה בהיסטוריה ובתרבות היהודית, ומבקש להתגורר בישראל – ייחשב כמי שקשר את גורלו עם העם היהודי, ועל כן יוכר ככזה לכל צורך אזרחי במדינת ישראל.
- מי שמבקש לקיים גיור דתי יוכל לבחור בין גיור אורתודוקסי, רפורמי, קונסרבטיבי ואחר.
- לצורך רישום אוכלוסיה במדינת ישראל יחשב כיהודי הן מי שהתגייר בהליך דתי והן מי שהצטרף לעם היהודי בהליך לא דתי. כמו כן בן או בת לאב יהודי ולאם לא יהודיה ירשמו כיהודים.
שבת ומועדי ישראל
- השבת תישמר כיום המנוחה הכללי בישראל.
- הבטחת כל זכויותיו של עובד המבקש שלא לעבוד בשבת, בין אם בשל אמונה דתית ובין אם מטעמים חברתיים.
- הפעלת פעילות תרבות נופש ובילוי בשבת כולל בתי שעשועים, אתרי בילוי ומתקני נופש וספורט, הכל בהתחשב ברצונם של תושבי המקום.
- הפעלת תחבורה ציבורית בשבת תוך התחשבות באופי האוכלוסיה במקום ובצרכיה.
שירותי דת
- מדינת ישראל תבטיח מתן שירותי דת באופן שוויוני לכל הדתות ולכל הזרמים ביהדות על-פי שיעורם באוכלוסיה, בהתאם ל"סל שירותי דת" שיעוגן בחוק על-פי המלצת מועצה ציבורית מיוחדת.
- המועצות הדתיות יבוטלו.
רבנות ראשית
- הרבנות הראשית תחדל להתקיים כמוסד ממלכתי במימון המדינה.
מערכת המשפט ובתי הדין הרבניים
- בתי הדין הרבניים וכן שאר בתי הדין הדתיים יפעלו באופן אוטונומי במסגרת משרד המשפטים בדומה לבתי המשפט האזרחיים, סמכותם תהיה כבוררים בלבד ויידרשו להם רק בהסכמת כל הצדדים הנוגעים לעניין.
כשרות
- מוסדות ממלכתיים וציבוריים יחויבו לקיים כשרות במתקני האוכל הקיימים בהם.
- כל עוד הרבנות הראשית ממשיכה להתקיים, לא תהיה בידה הסמכות הבלעדית לפיקוח על הכשרות.
