ההכרה בזכויות האדם מבוססת על ריבונות האדם באשר הוא אדם ועל האמונה בשוויון המהותי שבין בני אדם. על מנת להבטיח שוויון נדרש גם צדק חלוקתי בזכויות, ולא רק שוויון זכויות פורמלי.
אין מדובר בהגנה על החרות האישית בלבד אלא גם באחריות שיש ליחיד על עיצוב פני החברה ובהחזרת היחיד למעורבות והשתתפות בעיצוב החיים החברתיים.
תפישת זכויות אדם המבוססת על האמונה בשוויון המהותי שבין בני האדם, על המודעות לסבל של הזולת והחותרת לשילוב בין חרות אישית וסולידריות חברתית, חורגת מההשקפה המסורתית של זכויות כדרישה לאי-התערבות מצד המדינה. תפיסת זכויות כזאת מבוססת על ארבעה רבדים:
1. זכויות יסוד של האדם, כגון חופש הדעת והמצפון, חופש הדת וחופש מדת, חופש התנועה, הזכות לכבוד והזכות לשלמות הגוף.
2. זכויות אזרחיות, כגון הזכות להתאגדות והזכות לבחור ולהיבחר, חופש הביטוי, זכות השביתה, הזכות להגנה במשפט הוגן, הזכות להתארגנות פוליטית.
3. זכויות קבוצתיות, כגון הזכות לשמירה על השפה והמסורת התרבותית (כל עוד מסורות אלו אינן פוגעות בזכויות המוגנות ברבדים הקודמים).
4. זכויות חברתיות, כגון הזכות לקיום ופרנסה, הזכות לדיור, הזכות לחינוך והזכות לשירותי בריאות, וכן זכויותיהן של קבוצות אוכלוסיה שונות נשים, להט"ב, גמלאים, אנשים עם מוגבלות.
הזכויות הללו תלויות זו בזו ויש לראותן כמכלול שלם (כך למשל, אדם ללא תנאי חיים מינימליים ובטחון כלכלי, לא יוכל לממש את זכויותיו האחרות).
הכיבוש המתמשך בשטחים מנוגד לכל זכויות האדם, סיום הכיבוש הוא תנאי הכרחי להבטחת זכויות אדם בישראל.
הקמת נציבות זכויות אדם
יש להקים בישראל נציבות זכויות אדם שתתריע על הפרת זכויות ותהווה כתובת לפניות הציבור בנושא. הנציבות תהיה גוף עצמאי (בדומה למבקר המדינה) עם סמכויות אכיפה ברורות ותקציב ראוי שייקבע על ידי הכנסת, והיא תגיש לכנסת את דיווחיה. בראשית שנות ה-90 התחייבה ישראל יחד עם מדינות רבות אחרות בעולם להקים מוסד כזה, אך טרם עשתה זאת.
תפקידיה המרכזיים של הנציבות הם:
• להתריע על הפרת זכויות אדם;
• להגיש לכנסת דו"ח שנתי על מצב זכויות האדם בישראל;
• להוות כתובת למי שיתלונן בפניה על הפרת זכויות אדם;
• לאתר הפרת זכויות במיוחד במגזרים בחברה שבהם קיים קיפוח;
• לעקוב אחר חקיקה העלולה לפגוע בזכויות אדם;
• לעודד הרחבת החקיקה המגנה על זכויות אדם תוך התייחסות לחקיקה מרחיבת זכויות בעולם.
זכויות יסוד של האדם
"חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו" ו"חוק-יסוד: חופש העיסוק" שנחקקו ביוזמת מרצ, מהווים, כדברי נשיא בית-המשפט העליון, מהפכה חוקתית ומבטיחים חלק מזכויות היסוד של האדם בישראל, ובראשן את הזכות לחיים, לחירות ולכבוד.
במדינת ישראל נמצאים עשרות אלפי מהגרי עבודה, פלסטינים הנשואים לישראלים ותושבים נוספים שאינם אזרחים. מרצ-יחד תפעל להפסקת ההבחנה בין אזרח לשאינו אזרח בכל הנוגע לשמירה על זכויות האדם כאשר למול עיניה עומד העקרון של "תּוֹרָה אַחַת יִהְיֶה לָאֶזְרָח וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכְכֶם" (שמות יב מט).
מצב זכויות האדם בשטחים נמצא בהתדרדרות קשה בשנים האחרונות. כתוצאה ממדיניות ישראל מנועה אוכלוסיה שלמה מלקיים אורח חיים תקין וליהנות מזכויות בסיסיות ומינימליות. מרצ יחד תמשיך לפעול להגנה על זכויות האדם בשטחים. בכלל זה אכיפה נמרצת של החוק על מתנחלים הפוגעים בפלסטינים וברכושם, הבטחת חופש תנועה בשטחים והסרת מחסומים והפסקת מדיניות החיסולים.
- הרחבת הזכויות המוגנות בחוק בהתאם למגילת זכויות האדם של האו"ם.
- עיגון כל זכויות היסוד בחקיקה במגילת זכויות אדם.
- החלת אמנת ז'נבה הרביעית בחוק הישראלי.
זכויות אזרח
זכויות אזרח רבות בישראל אינן מעוגנות בחוק, ביניהן: חופש הביטוי, חופש ההתארגנות וחופש ההתאגדות. זכויות רבות מופרות באופן תדיר בישראל: הזכות למשפט הוגן מופרת בביצוע מעצרים ללא משפט ("מעצר מנהלי"), על בסיס תקנות שעת חרום; הזכות להתאגדות נפגעת חדשות לבקרים במערכת יחסי העבודה בין מעסיקים לעובדים; עשרות כפרים בישראל אינם מוכרים על-ידי הרשויות.
- מרצ-יחד תפעל לחקיקת חוק יסוד המבטיח את הזכויות הללו.
- מרצ-יחד תפעל לביטול ההכרזה על מצב החרום בישראל, הכרזה העומדת בתוקף מזה 58 שנים.
- תקנות-ההגנה לשעת-חירום המנדטוריות יבוטלו ויוחלפו בחוק ישראלי, שישמור על האיזון הנאות בין זכויות האדם לבין צורכי הביטחון ויבטיח בקרה שיפוטית על כל שימוש בתקנות אלה.
- איסור הפרטת שירותים חברתיים חיוניים כמו שירות בתי-סוהר.
- קבלת מידע במסגרת חופש המידע גם מגופים ביטחוניים.
- חקיקת חוק אזרחות חדש בנפרד מחוק השבות שיסדיר את התנאים והמבחנים לקבלת אזרחות. לרבות מתן אזרחות לילידי הארץ גם אם הוריהם אינם אזרחים.
זכויות קולקטיביות
החברה הישראלית מאגדת בתוכה לאומים, עדות, דתות ותרבויות שונות. במציאות הרב תרבותית הישראלית חייבת להתפתח דינמיקה המושתתת על יצירת שיווי משקל חדש בין אחידות לבין שונות, כאשר השונות מוערכת לא כמאיימת וכקוראת תיגר אלא כמחזקת ומעשירה את צביון החברה. הקהילות התרבויות השונות בחברה הישראלית ייהנו מחופש רב יותר לעצב את ענייניהן. ההסדרים האחידים המוחלים על ידי המוסדות המרכזיים של המדינה על כל אזרחיה ותושביה יצומצמו, ורבים יועברו לניהול הקבוצות התרבותיות.
חינוך: כל אחת מהקבוצות התרבותיות החיות במדינה תוכל לקיים מערכת חינוך נפרדת עבור ילדיה וילדותיה. עם זאת, מעקרון כבוד האדם מתחייב שכל מערכות החינוך יצרו ליבה משותפת של חינוך לערכי כבוד האדם, ובכלל זה חינוך לערכים של סובלנות וכבוד כלפי חבריהן של הקבוצות התרבותיות האחרות. כמו כן, על כל אחת ממערכות החינוך ללמד על אודות התרבויות של הקבוצות האחרות. במקביל, יתקיימו גם בתי ספר מעורבים, שבהם ילמדו יחדיו ילדים המשתייכים לקבוצות תרבותיות שונות.
נישואים וגירושים: כל אדם יהיה רשאי לבחור באופציה של נישואים וגירושים אזרחיים. בנוסף המדינה תאפשר לחבריהן וחברותיהן של קבוצות תרבותיות שונות לקבוע אמות מידה משלהן לנישואים ולגירושים, ובלבד שיישמרו ערכי כבוד האדם.
שפה: הקבוצות התרבותיות יוכלו לנהל את חייהן בשפתן. המדינה, שמכירה בשפה הערבית כאחת משתי השפות הרשמיות, תרחיב באופן ניכר את השימוש בה ובכלל זה בשילוט במוסדות ובדרכים, ותרחיב את הוראת השפה הערבית במוסדות חינוך בהם שפת הלימוד היא עברית.
תרבות: כל קבוצה תנהל את חיי התרבות שלה על פי ערכיה ועדיפויותיה. כל קבוצה תטפח את מורשתה האומנותית, הספרותית, הפולקלורית וכל ממד אחר שלה, ללא הפרעה וללא התערבות המדינה, ותהיה זכאית לתמיכה ציבורית.
זכויות האזרחים הערבים כמיעוט לאומי
ישראל היא מדינת העם היהודי ומדינת כל אזרחיה. חוק השבות מקנה יתרון ליהודים רק בדלת כניסה לישראל, הוא אינו מעניק להם יתרון על כל אזרח אחר במדינה. מעמד כל אזרח ואזרחית ללא הבחנה על רקע לאום חייב להיות שווה.
מלבד הבטחת שוויון מלא לכל אזרחי המדינה, ישראל גם תכיר במיעוט הערבי כמיעוט לאומי שלו זכויות קולקטיביות, ותאפשר לו לממש ולבטא את תרבותו הייחודית ולפעול בשפתו.
- הקמת זרם חינוך ממלכתי ערבי במקביל לזרם הממלכתי ולזרם הממלכתי הדתי, והקצאת תקציב הולם לשם כך.
- לוח השנה של המדינה יכלול גם חגים מוסלמים, נוצרים דרוזים.
- המדינה תשלב באורח פעיל ומתמשך אזרחים ערביים במוסדות פוליטיים ומנהליים, ותבטיח ייצוג הולם של ערבים במגזר הציבורי, על פי חוק שחוקק בנושא זה ביוזמת אנשי מרצ בשנת 2000.
- המדינה תפעל במהירות לתיקון אפליית האזרחים הערבים ולפיתוח תכנית רחבת היקף וארוכת שנים להעדפה מתקנת של האוכלוסייה הערבית בכל תחומי החיים.
מאבק בגזענות
בשנים האחרונות הגיעו הגילויים החמורים של הגזענות והאפליה בחברה הישראלית ואף במסדרונות השלטון לשיאים קיצוניים, שהחמור שבהם הוא הרצח הנתעב בשפרעם. מרצ-יחד תפעל להיאבק בתופעות של גזענות בפעילותה הציבורית ותעודד תמיכה בפעילות חינוכית בכל שכבות הציבור.
אחת ההופעות המכוערות של הגזענות היא היחס השונה לערבים מצד כוחות הבטחון והמאבטחים בבדיקות הבטחוניות במקומות ציבוריים. הבדיקה הבטחונית צריכה להיות זהה לכל אדם, ללא קשר למראהו או מוצאו.
תיקון האפליה
לאורך כל שנות המדינה ועד עצם היום הזה, הופלו אזרחי ישראל הערבים באופן עמוק ושיטתי בתחומים רבים כגון: הקצאת קרקעות, פיתוח תשתיות סביבתיות, פיתוח תשתיות כלכליות, הבטחת הכנסת מינימום, חינוך, בריאות, דיור, יצירת מקומות עבודה ותמיכה במוסדות דת ותרבות.
מרצ-יחד תפעל, בין השאר, בתחומים הבאים:
- יישום מיידי של המלצות ועדת אור.
- גיבוש תכנית כוללת לפיתוח תשתיות ושיקום ישובים ערביים, והעדפה מתקנת במתן שירותים ציבוריים ובתקציבי סיוע, לצד עידוד השקעות פרטיות.
- זירוז אישור תכניות מתאר בישובים ערבים והרחבתם על מנת לאפשר היתרי בניה ופתרונות דיור, כולל צירוף והקמה של אזורי תעשיה לרשויות ערביות.
- ייצוג של הרשויות המקומיות הערביות בוועדות לבניין ערים במועצות התכנון האזוריות והארציות.
- שדרוג ישובים ערבים למעמד של עיר ודאגה לתכנון אורבני בהתאם.
- הגברת המעורבות של אזרחים ערבים בייזום ופיתוח השקעות עסקיות וכלכליות. הקמת אזורי תעשייה מיוחדים הסמוכים למרכזי האוכלוסייה ועידוד הקמת חברות ומפעלים שיגבירו את התעסוקה ואת רמות ההכנסה והארנונה למועצות המקומיות הערביות.
- חוקי ההפקעות יתוקנו כדי למנוע אפליה ושרירות, תופסק הפקעת קרקעות לצרכי יהודים בלבד. במקרי הפקעה תינתן קרקע חלופית, ובהעדר קרקע יינתן פיצוי כספי ריאלי. קרקעות שהופקעו ולא נוצלו יוחזרו לבעליהן.
- ציון אתרים בהם שגשגו יישובים ערביים לפני קום מדינת ישראל והקמת מוזיאון לאומי להנצחת החיים הערביים בארץ לפני ומאז הקמת המדינה.
- הכרה בישובים הערבים הלא-מוכרים.
- העברת הווקף המוסלמי לידיים מוסלמיות.
- קידום האישה הערביה בכל תחומי חייה, עידוד עבודת נשים והבטחת זכויותיהן.
- מציאת הסדר מיידי והוגן לבעית הישובים הלא-מוכרים של הבדואים בנגב. עד למציאת פתרון מוסכם יוקפאו צווי ההריסה של בתים.
- החזרת עקורי איקרית וברעם לכפריהם.
זכויות חברתיות
מרצ-יחד מחוייבת לעיגון והגנה על הזכויות החברתיות שהם חלק בלתי נפרד מזכויות אדם וזכויות אזרח במאה ה-21. לכל תושבת ותושב הזכות לסיפוק צרכיו הבסיסיים לשם קיום בכבוד, ובכלל זה הזכות לקבל שכר הוגן ותנאי עבודה הוגנים, הזכות לחינוך חינם, הזכות לבריאות, לדיור ולרווחה חברתית.
- חקיקת חוק יסוד זכויות חברתיות שיכלול את הזכות לבריאות, לחינוך, לדיור ולקיום כבוד, להתאגדות ושביתה.
- הפעלת החוק בדבר עבירות שנאה ממניע גזענות או עוינות כלפי ציבור מסויים מטעמים של דת, גזע, מוצא, מין, נטיה מינית וזהות מגדר.
- איסור סחר בבני-אדם, כולל מהגרי עבודה, סחר בנשים לצורכי עיסוק בזנות, סחר באיברים וסחר בביציות.
זכויות הנשים
מרצ-יחד מחוייבת למאבק להשגת שוויון מלא בין נשים וגברים. בכל הבעיות המרכזיות שעל סדר היום הלאומי נדרשת התייחסות להיבט המגדרי. לשם כך נדרש שיתוף פעולה בין נשים וגברים בהגדרת הבעיות וגיבוש דרכי הפעולה שיוכלו לכלול צעדים דיפרנציאליים כגון העדפה מתקנת במינויים ובהקצאת תקציבים.
- הבטחת ייצוג הולם לנשים בכל המגזרים (כולל במגזר הציבורי, בצה"ל, במערכות השלטון ובשלטון המקומי).
- אכיפת החוק המבטיח שכר שווה לנשים ולגברים עבור עבודה שוות-ערך.
- מניעת אפליה בקבלה לעבודה, בקידום, בתנאי העסקה ופרישה.
- הרחבת מערכת מעונות היום לגיל הרך, כולל במקומות עבודה, ויישום חוק יום לימודים ארוך על מנת לאפשר לשני בני הזוג לצאת לעבודה במשרה מלאה, והכרה בהוצאות טיפול בילדים לצרכי מס.
- הכרה בעבודה במשק בית לצורך זכויות סוציאליות וזכויות פנסיה.
- יישום החוק להקמת הרשות לשוויון הזדמנויות בעבודה.
- הבטחת שוויון בנישואים וגירושים. הנהגת נישואים וגרושים אזרחיים והחלת דין אחד לגבר ולאשה בכל הערכאות השיפוטיות ולכל דבר ועניין: שוויון במעשה הנישואים, בתקופת הנישואים ובהתרתם.
- השבת הקצבאות למשפחות חד הוריות ועידוד יציאה לעבודה באמצעות תמריצים.
- קידום נשים ערביות בכל התחומים (בהשכלה, בשוק העבודה, בהשתתפות בפעילות ציבורית ופוליטית).
- אכיפת החוק האוסר ריבוי נשים.
- הנחלת ערכי השוויון בין המינים בתוכניות הלימוד החל מהגיל הרך ועד השכבות הבוגרות. הקפדה על דימוי הנשים בספרי הלימוד ועידוד נערות לבחור במקצועות מדע וטכנולוגיה.
- הכללת תרופות למחלות נשים ולמניעתן בסל הבריאות.
- ביטול הועדות להפסקת הריון והבטחת זכות האישה לשליטה מלאה על גופה.
- קידום החקיקה בנושא תרומת ביציות להפריה חוץ-גופית כדי למנוע מסחר בביציות.
- קידום נשים בספורט ותקצוב הולם של ספורט נשים.
- המשך המאבק באלימות כלפי נשים ונגד סחר בנשים תוך הגברת האכיפה והפעלת תכניות חינוכיות. הגברת המאבק נגד רצח נשים על רקע מה שנקרא "כבוד המשפחה". תיקצוב מרכזי סיוע, מקלטים לנשים מוכות וטיפול בגברים אלימים.
- הקמת מרכזים לנפגעי תקיפה מינית בכל חדרי המיון בבתי-חולים ברחבי הארץ. תקצוב טיפולים פסיכולוגיים לנפגעות אלימות ותקיפה מינית.
זכויות קהילת הלהט"ב – לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים וביסקסואלים
מחויבותה של מרצ-יחד לקהילת הלהט"ב היא מחוייבות רבת שנים והיא תמיד בתוקף. למרצ-יחד חשוב שהומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, כפרטים, כתאים משפחתיים וכקהילות, יהיו אזרחים ואזרחיות שווי זכויות ומעמד: שלא יקופחו ושלא יופלו לרעה.
מרצ-יחד מכירה בכך שנטייה מינית על מגוון צורותיה והתבטאויותיה, הינה חלק בלתי נפרד מזהותם של כל איש ואישה. אפליה בגין נטייה מינית או בגין זהות מגדר בלתי נורמטיבית או ביטויה מהווה פגיעה יסודית בזכות האדם לפרטיות ולחירות אישית. מרצ-יחד מכירה בזכותו של כל אדם לקבוע בעצמו את היותו גבר או אישה ואת דרך הביטוי של זהות זו, ללא קשר למינו הביולוגי.
- הכרה של המדינה בזוגיות של בני זוג מאותו המין בכל תחומי החיים. התאמת התקנות הממשלתיות והחוקים הקיימים (בהם חוק הירושה, חוקי מיסוי, הטבות בשיכון ובמשכנתאות) על מנת להסיר את כל הסעיפים המפלים זוגות אלה.
- כינון נישואים אזרחיים בישראל הכוללים זוגות מאותו המין.
- מרצ-יחד מתחייבת לתבוע שבכל חוק העוסק במיסוד זוגיות תוכר זוגיות של בני זוג מאותו המין. מרצ-יחד תתנגד לכל הצעת חוק בנושא זה שיש בה פגיעה במעמדם של בני הזוג מאותו מין.
- הכרה חוקית מלאה בזכותם של לסביות והומואים להקים תא משפחתי. קידום חקיקה שתאפשר אימוץ ילדים מישראל ומחו"ל, הן על ידי בני זוג מאותו המין והן על ידי יחידים. שינוי חוק הפונדקאות כך שהאפשרות להביא ילד לעולם לא תיוחד רק לזוגות נשואים, אלא גם לבני זוג ידועים בציבור וליחידים.
- מיגור האלימות, ההסתה ופשעי השנאה על רקע נטייה מינית או זהות מגדר.
- קידום החינוך לסובלנות במערכת החינוך. הכנסת תכנים להט"ביים לתכנית הלימודים ועידכון אמצעי ההסברה והחינוך על מנת לפתוח ערוצי תקשורת אל הנוער המתלבט מחד, ולעודד קבלת האחר והשונה בקרב כלל התלמידים, מאידך.
- מרצ-יחד תיאבק נגד כל ניסיון של רשות מקומית להפלות לרעה, עניינית ותקציבית, את הקהילה הלהט"בית או להצר את צעדיה בקידום תרבותה וזהותה כולל קיום מצעדי גאווה בערי ישראל ובירושלים בירתה.
- הפסקת המדיניות המפלה של מגן דוד אדום כנגד הומואים וטרנסג'נדרים בעניין תרומות דם. מרצ-יחד תפעל לשינוי מדיניות זו, כך שיתאפשר למי שמקפיד לקיים מין מוגן לממש את זכותו לתרום דם.
- הקצאת משאבים להרחבת התמיכה והסיוע לטרנסג'נדרים בהתמודדותם עם זהותם המגדרית, לרבות מימון טיפולים שאינם במסגרת ניתוחים מלאים לשינוי מין. שינוי מדיניות משרד הבריאות המונעת קיום ניתוחים לשינוי מין במסגרת פרטית בישראל.
- הקצאת משאבים למימון מסגרות תמיכה נפשית וחברתית לטרנסג'נדרים ולהכשרת אנשי מקצוע בכל תחום בסוגיות מגדר וזהות באמצעות חקיקה ובמסגרת המדיניות הממשלתית.
- קידום חקיקה שתאסור אפליה על רקע זהות מגדר וביטויה, במטרה להגן על טרנסג'נדרים, במיוחד על מי שחיים בזהות המגדר שהם חשים שייכים אליה, אך טרם שינו את רישום מינם במסמכיהם ועל כן הם חשופים לפגיעה ולקיפוח. הפסקת מדיניות משרד הפנים ברישום המין הפוגעת בזכויות היסוד של טרנסג'נדרים רבים, כך שיתאפשר שינוי סעיף המין במסמכיו של אדם החי בזהות מגדר התואמת את רגשותיו, ללא קשר לשאלה האם עבר ניתוח.
על מנת לממש מטרות אלה, תפעל מרצ-יחד להקצאת משאבים הולמים, הן בתקציב המדינה והן באמצעות תקציבי תמיכות של המשרדים השונים.
זכויות אזרחים ותיקים
מעמדם של האזרחים הותיקים נשחק בשנים האחרונות באופן מדאיג. ציבור הגימלאים הוא כוח חשוב בעל יכולת תרומה משמעותית לחברה. מרצ-יחד רואה חשיבות ייחודית להבטיח את זכותם של האזרחים הותיקים לקיום בכבוד ולהבטיח את מעמדם וחוסנם הכלכלי, על מנת שיוכלו לתפקד באופן מקסימלי בקהילה בה הם חיים ולמצות את שנות הגמלאות.
- השלמת הכנסתם של קשישים שאין להם קרן פנסיה או הכנסה אחרת מלבד קיצבת הזקנה, עד לגובה שכר המינימום.
- הבטחת פנסיה לכל עובד.
- הרחבת רכיבי השכר הרלבנטים לצורך חישוב הפנסיה כך שלא תהיה ירידה חריפה ברמת החיים עם הפרישה לגימלאות.
- חקיקת חוק פיקוח על גופי הביטוח הפנסיוני, שיחייבם למסור מידע לציבור ויאסור משחק בבורסה בכספי הגימלאות.
- ביטול דמי הניהול בקרנות הפנסיה הותיקות, אשר משמען הטלת מס נוסף על הגימלאים בלא הצדקה.
- הכללת הטיפול והאישפוז הסיעודי בסל הבריאות.
- הגדלת שעות הטיפול הסיעודי בבית כך שיתאפשר המשך חיים בקהילה גם לבעלי מוגבלות.
- ביטול האפליה בקבלת שירותי בריאות מטעמי גיל.
- הטלת פיקוח ממשלתי על מחירי התרופות ללא מרשם.
- שוויון בהנחה בארנונה לאזרחים הותיקים עם הגיעם לגיל זיקנה.
- מתן אפשרות לקחת "משכנתא הפוכה", בערבות מדינה, שתאפשר לאזרחים ותיקים להמשיך לחיות בבתיהם ולקבל סכום חודשי קבוע שיסייע בחיי היום-יום.
- חקיקת חוק פיקוח על עיסקאות של דיור מוגן, שימנע ניצולם של אזרחים ותיקים ויחיל על החברות העוסקות בכך חובות דיווח למבקר המדינה.
- עידוד הקמת בתי דיור מוגן באמצעות הקצאת קרקע ייעודית. הקבלנים יחוייבו בתמורה להקצות חלק מן הדירות במחיר נמוך.
- תחבורה ציבורית חינם לאזרחים ותיקים.
זכויות אנשים עם מוגבלות
זכותם של אנשים עם מוגבלות להשתלב באופן מלא בחיי החברה ואין להסתפק בצעדים שמטרתם להיטיב עמם או להקל עליהם בבידודם. יישום חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות שנחקק ביוזמתה של מרצ, מהווה צעד ראשון וחשוב למתן זכויות יסוד לאנשים עם מוגבלות. מרצ-יחד מחוייבת להמשך המאבק להקצאת כל המשאבים הדרושים ליישום מלא החוק.
- יישום מלא של חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והקצאת המשאבים הדרושים לשם כך. אכיפה אפקטיבית של החוק כך שתימנע כל אפליה בתעסוקה ותובטח נגישות וניידות מתאימה במקומות ציבוריים ובתחבורה הציבורית.
- חקיקת פרק דיור בקהילה וסיוע אישי ופרק חינוך בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
- עידוד תעסוקת אנשים עם מוגבלות. רפורמה בשיטת הקצבאות כך שלעובדים תהיה הפחתה הדרגתית של סכומי קצבאות הנכות מבלי לבטל כליל את הזכאות לקצבה.
- שילוב ילדים עם מוגבלות בחינוך הרגיל ותיקצוב סל שילוב השייך לילד (ולא למסגרת אליה הוא משתייך) המתוקצב באופן דיפרנציאלי לפי רמת תפקוד.
- תיקון האפליה המתמשכת של הישובים הערבים. הקצאת משאבים להשוואת רמת השירותים לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית.
- החלת חוק הבריאות הממלכתי על תחום בריאות הנפש כך שיובטח טיפול זמין והולם בתוך הקהילה.
- הוצאת הועדות הרפואיות מידי הביטוח הלאומי בהתאם להמלצות ועדת גולדברג. רפורמה במבנה הועדות כך שיובטחו זכויות הנכה ליחס הולם ולנציגות מטעמו בועדה.
- השוואת הזכויות בתחום הבריאות בין נכי צה"ל, נכי תאונות עבודה ונכים כלליים.
- החלת חוק עידוד השקעות הון על מפעלים שלמעלה מ-50% מעובדיהם הם אנשים עם מוגבלות.
