החינוך הוא המפתח לחברה בריאה, ערכית, שוויונית ומשגשגת ומהווה כלי ראשון בצמצום פערים. שיפור מערכת החינוך הוא היעד האסטרטגי העליון לפיתוח ישראל. הבעייתיות בדו"ח דברת והמחלוקת הציבורית לגביו לא צריכים להרתיענו מהצורך לעשות שינויים ניכרים במערכת החינוך, תוך שיתוף מלא של המורים.
מטרת מערכת החינוך ובתי הספר בפרט לא צריכה להיות עוד ממוקדת העברת חומר לימודי אלא ממוקדת כישורים - כישורי למידה, כישורים טכנולוגיים וכישורים חברתיים וערכיים. יש לשאוף לגידול במספר הזכאים לבגרויות במיוחד באזורים בהם מספרם היום נמוך.
חוקי החינוך
- כל ילד בישראל זכאי לחינוך חינם מגיל שנתיים עד לסיום בית ספר תיכון. המדינה תשתתף גם במימון חינוך לפעוטות מגיל שלושה חודשים עד גיל שנתיים.
- אין לגבות תשלומי הורים לכל מטרה שהיא.
- יישום לאלתר של יום לימודים ארוך תוך הספקת ארוחת צהריים חמה לכל תלמידי ישראל.
- בית הספר הוא המקום לרפואה מונעת לכל תלמידי ישראל. תובטח אחות בכל בית ספר.
- יישום הסעיף בחוק חינוך ממלכתי המקנה להורים סמכויות בקביעת חלק מתכני הלימוד.
- שילוב תלמידים עם מוגבלות בחינוך הכללי ותיקצוב סל שילוב השייך לילד (ולא למסגרת אליה הוא משתייך) המתוקצב באופן דיפרנציאלי לפי רמת תפקוד.
- מתן סיוע לתלמידים עם לקויות למידה שיקנה להם כלים להתגבר על הליקויים.
מבנה מערכת החינוך
מערכת החינוך סובלת מריכוזיות יתר מחד, אך מאידך לא נאכפת תכנית לימודים בסיסית, שצריכה לחייב את כל בתי הספר.
- תכנית ליבה של לימודי אזרחות ודמוקרטיה ברוח ועדת קרמניצר, מתמטיקה, עברית, ערבית ואנגלית תהיה חובה בכל מוסדות החינוך המתוקצבים בישראל. התקצוב הממלכתי של המוסדות יותנה בלימוד תכנית הליבה.
- בבתי הספר היהודיים החילוניים יתוגברו לימודי יהדות בגישה פלורליסטית ופתוחה.
- הפסקת האפלייה בסיוע לארגונים החינוכיים החילוניים והפלורליסטיים הפעילים ליישום דו"ח-שנהר לעומת הארגונים החרדיים והדתיים.
- תכנית הלימודים מעבר לתכנית הליבה תהיה נתונה בידי בתי הספר וההורים.
- משרד החינוך הוא הגורם האחראי היחיד לכל מרכיבי החינוך, כולל בינוי ואחזקת המבנים. יש לשפר את המצב הפיסי בבתי הספר ולאפשר סביבת לימודים המתאימה לשהיית תלמידים ביום לימודים ארוך.
- תינתן עדיפות לשיפור המצב הפיסי של מוסדות החינוך בישובים ערבים ובישובי הבדואים בנגב.
- תקצוב מוסדות החינוך יהיה דיפרנציאלי וייקבע לפי משתתף, תוך מתן העדפה מתקנת לפי המצב הסוציו-כלכלי של הקהילה ושל משפחות התלמידים.
- בתי הספר יהיו עצמאיים במעמדם ובתקציבם בכל הקשור בתכנית הלימודים.
- מנהל בית הספר הוא דמות חינוכית והוא האחראי על הניהול החינוכי של בית הספר ולהבטחת שקיפות מלאה בתקציב ובקבלת החלטות בבית הספר.
- המדינה אחראית לתקצוב מלא של בתי הספר ולא יתאפשר גיוס כספים ממקורות אחרים. משרד החינוך יחזק את מנגנוני הפיקוח ודרכי הבקרה על פעילות בתי הספר.
- הקטנת מספר התלמידים בכיתה.
- עידוד הרחבת האפשרויות החינוכיות למימוש זכות הבחירה בחינוך.
- יישום מדדים לבחינת בתי הספר שאינם על בסיס הישגי בלבד. בית הספר יימדד על בסיס מספר קריטריונים, ביניהם: מידת השיפור בהישגי התלמידים, השתתפות התלמידים במסגרות חינוך ערכי, מניעת נשירה, קיום מסגרות לחינוך מיוחד ומנהל תקין.
- הרחבת מספר שעות החינוך ויושם דגש על חינוך ערכי ועל בית הספר כבית חינוך ולא כמכינה לבגרויות.
- הקמת ספריות להשאלת ספרי לימוד בכל בתי הספר בארץ.
המחנכים
איכות החינוך נקבעת בסופו של דבר בתוך הכיתה ומדמותם של המורים. יש לשפר באופן ניכר את מעמד המורה בישראל. כל שינוי מערכתי בחינוך חייב להיעשות בשיתוף ובהתייעצות עם המורים. על מנת לשפר את מעמד המורים יש לנקוט בצעדים הבאים:
- העלאת שכר המורים באופן משמעותי.
- ארגוני המורים יקבעו את הקריטריונים לתגמול ועידוד מורים טובים. קריטריונים אלה ייושמו בכל מוסדות החינוך ומורים מצטיינים יתוגמלו.
- אקדמיזציה מלאה של מערכת החינוך. המוסדות להכשרת מורים יועברו לפיקוח אקדמי של המועצה להשכלה גבוהה ולתקצוב של ות"ת.
חינוך בלתי פורמלי
חשיבותו של החינוך הבלתי פורמלי בכך שהוא משלים את מערכת החינוך הפורמלית ומעניק לנוער כישורים חברתיים וערכיים הכרחיים. בתי הספר ינתבו את התלמידים החל מכיתה ד' למסגרות בלתי פורמליות כפעילות חובה בדומה לתוכנית "מחוייבות אישית".
תנועות הנוער הן חוד החנית של החינוך הבלתי פורמלי מכיוון שבנוסף להענקת כישורי חיים הן ממלאות תפקיד חשוב בחינוך הנוער לעשייה ציבורית ומעורבות ערכית פעילה על בסיס העקרון "תיקון אדם ותיקון עולם".
- יש להבטיח את קיומן של תנועות הנוער על-ידי הקצאת התקציבים הדרושים לפעילותן והבטחת מעמדן במסגרת מערכת החינוך וברשויות המקומיות, באופן שוויוני.
- הכפלת תקציב תנועות הנוער והשבת התקציב לשנת שרות.
ההשכלה הגבוהה
תרומתה של ההשכלה הגבוהה לתרבות הלאומית ולחוסנה המדעי-טכנולוגי של ישראל חשובה לאין ערוך. ההיסטוריה של ההשכלה הגבוהה בישראל רצופה בהישגים מרשימים המציבים את ישראל במקום גבוה בהשוואה למרכזי מדע וידע בעולם. המשך קידומם של הישגים אלה נמצא בסכנה בשל התדרדרות החינוך המדעי-טכנולוגי בבתי הספר, פיצול מערכת החינוך לרשתות אידיאולוגיות-דתיות, הגירה של כוחות מדעיים-טכנולוגיים ושחיקה במימון המערכת.
נגישות להשכלה גבוהה
הרחבת המעגל האקדמי היא צורך חברתי-לאומי ואישי כאחד.
- הפחתת שכר הלימוד בהתאם להמלצות ועדת וינוגרד.
- הנהגת מערכת סבסוד ומלגות כדי להבטיח ששכר הלימוד לא יהווה מכשול בפני אלה שאין ביכולתם לשלם.
- הפעלת תכניות והקצאת משאבים הולמים למוסדות החינוך באזורי פריפריה ובקרב אוכלוסיות חלשות, כדי לאפשר נגישות ולעודד שוויון בהשכלה הגבוהה.
- הרחבת רשת המכינות הקדם-אקדמיות ובחינת הקמתן בישובים פריפריאליים.
- העדפה מתקנת בתנאי הקבלה לאוניברסיטאות ולמכללות לאוכלוסיות בעלות נגישות נמוכה כיום, בהן ערבים אזרחי ישראל, והצעת מנגנוני השוואת יכולות בנוסח של מכינות קדם-אקדמיות.
- פתיחת המערכת למעבר סטודנטים ממכללות לאוניברסיטאות ולהיפך בהתאם ליכולת אישית ולהישגים.
- מאמץ שיטתי להגדיל את ייצוג הנשים, הערבים ואוכלוסיות בעלות נגישות נמוכה בסגל האקדמי.
- מתן אפשרות ללימודים אקדמאים בכל התחומים מגיל 18.
- פתיחת קורסים בשפה הערבית במסגרת האוניברסיטאות והמכללות.
- הכרה בתשלומי שכר הדירה של סטודנטים כהוצאה מוכרת לצרכי מס.
- הבטחת חופש התארגנות פוליטית בכל קמפוס המאושר ע"י המועצה להשכלה גבוהה.
חיזוק מוסדות ההשכלה הגבוהה
חיזוק ההשכלה הגבוהה כהשקעה עתידית של מדינת ישראל מחייבת הגדלה משמעותית של תקציביה. על תכנון מערכת ההשכלה הגבוהה להיעשות ברמה הלאומית, תוך הרחבת תכנון מכללות ציבוריות וחיזוקן והקשחת התנאים להקמת מוסדות השכלה גבוהה פרטיים.
המערכת תבוסס על העקרונות הבאים:
- חיזוק האוניברסיטאות, המתמקדות ביצירת ידע חדש ובקידום המחקר כתשתית להוראה לכל התארים האקדמיים.
- חיזוק והרחבה של המכללות האקדמיות המתמקדות בעיקר בהקניית ידע ובחינוך מקצועי לתואר ראשון ולתואר שני.
- עידוד מכללות קהילתיות המתמקדות בהשתלמות, בהעשרה תרבותית ובקורסים מקצועיים.
חופש אקדמי
כדי להבטיח המשך קידומה ומצוינותה של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל יש לשמור על החופש האקדמי. את ניהול האוניברסיטאות, מינוי ראשי המערכת האקדמית והמחקרית, התוויית מדיניות הפיתוח האקדמי וחלוקת התקציבים יש להפקיד רק בידי המדענים והחוקרים.
יש להבטיח אוטונומיה בשני מישורים:
1. חופש אקדמי אישי – המאפשר לכל חבר וחברת סגל אקדמי לקבוע את כיווני מחקריו או מחקריה ותכני ההוראה ללא התערבות חיצונית וללא חשש למעמדו.
2. חופש מוסדי - המעניק לכל מוסד אקדמי את הזכות המלאה לקבוע את סדר היום האקדמי שלו ואת דרכי ניהולו ומגן עליו מפני התערבות חיצונית ממשלתית או אחרת.
- הבטחת מעמדה העצמאי של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג). ביסוס וחיזוק מעמדה, עצמאותה וסמכויותיה של הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת).
תרבות ואמנות
העשייה התרבותית על תחומיה השונים יוצרת את מיטב הנכסים הרוחניים של החברה הישראלית, ומהווה מרכיב מרכזי בקביעת איכות חייה, בעיצוב דיוקנה, זהותה וייחודה. היצירה התרבותית והאמנותית תורמת להתגבשותה של סולידריות חברתית ומהווה מקור העשרה רוחנית לציבור הרחב. על המדינה מוטלת האחריות לפיתוח התרבות ולעידוד יצירה מקורית, חופשית ובלתי תלויה בממסד.
- הקמת מועצה ציבורית עליונה לתמיכה באמנים ובעשייה האמנותית בכל הארץ שתתן ביטוי למורשת התרבותית של העדות השונות ותעודד יצירה.
- חקיקת חוק חדש לרשות השידור המפריד בינה לבין המערכת הפוליטית.
- חקיקת חוק זכויות יוצרים חדש שיעניק ליוצרים הגנה על קניינם הרוחני וקבלת תמלוגים הולמים. ביטול הסעיף בחוק המפקיע מידי היוצרים את הזכויות ביצירה שהוזמנה על ידי רשות השידור וחיזוק המאבק בתעשיה הפיראטית.
- הגברת הסיוע הציבורי למוסדות ויוצרים בתחום התרבות והאמנות, לרבות קבוצות לא ממוסדות. מניעת הפגיעה בתיקצוב לתעשיית הקולנוע בהתאם לחוק הקולנוע.
- שוויון מלא בהקצאה ליצירה ותרבות הערבית והדרוזית והקצאת מקום ראוי ליצירה בשפה הערבית.
- הקמת ערוץ טלויזיה מסחרי בערבית.
- הרחבת החינוך האמנותי והמוסיקלי בכל בתי הספר החל מן הגיל הרך ועידוד הפצת התרבות בכל השכבות והגילאים באמצעות מפעלי "אמנות לעם" ו"סל תרבות".
- תמיכה מוגדלת בספריות הציבוריות בהמשך לחוק הספריות הציבוריות שנחקק ביוזמת מרצ, והקפדה על תגמול הולם לסופרים על השימוש בספריהם.
- הרחבת הפעולה לקליטתם המקצועית והתרבותית של אמנים עולים.
- העמקת הקשרים התרבותיים עם מדינות העולם, בדגש מיוחד על ארצות הים התיכון.
ספורט
העיסוק בספורט מהווה מרכיב חשוב בהבטחת איכות חיים ובריאות טובה. לעיסוקי הפנאי יש השפעה רבה על אופייה של החברה ועל איכות החיים בה. גיוון ואיזון של פעילות זו והשתתפות בעיסוקים יצירתיים ופעלתניים היא חשובה ובמיוחד העיסוק בפעילות גופנית.
- עידוד פעילות גופנית בקרב כל שכבות האוכלוסיה באמצעות הסברה וחינוך, פיתוח תכניות לפעילות גופנית במרכזים הקהילתיים, הרחבת הקמתם של מרכזים לנופש פעיל והתאמתם גם לאנשים עם מוגבלות.
- עידוד הספורט ההישגי והייצוגי תוך השקעת משאבים לאומיים לטיפוח פעולות ומפעלי ספורט.
- מאבק בתופעות האלימות והגזענות בספורט ברוח החוק שנחקק ביוזמת מרצ, והטמעת עקרונות ההגינות הספורטיבית וטיפוח הסבלנות והסובלנות באמצעות הסברה וחינוך.
- חקיקת אמות מידה שוויוניות להקצאת כספי המועצה להסדר ההימורים בספורט שיתחשבו במספר הפעילים בענף, ברמת ההישגים, במיקום הגיאוגרפי וביכולת לגיוס מקורות מימון אלטרנטיביים, תוך הדגשת ספורט נשים וספורט נכים.
