התהליך המדיני
ישראל החיה בשלום עם שכניה, אשר אין עליה איום בטחוני (כולל איומי טרור), היא המימוש האמיתי של החזון הציוני-המדיני. לאחר 58 שנות קיום והישגים רבים, יש מקום להתחדשות התפישה המדינית והבטחונית בישראל: להפוך את ישראל ממדינה שבה הצבא והבטחון תופשים מקום מרכזי, למדינה המבוססת על עוצמה חברתית וכלכלית, שנובעת מחוסן חברתי וסולידריות.
יש לשאוף להשתלבות פוליטית, כלכלית ותרבותית של ישראל במזרח התיכון, באמצעות הסכמי שלום עם הפלסטינים ועם מדינות ערב; לביסוס מקומה של ישראל בקהילה הבינלאומית ועיגון מעמדה בהתקשרויות עם אירופה וגורמים נוספים בעולם; לקיים מערכת יחסים איתנה ובריאה של ישראל עם העם היהודי; ולעצב את אופי השלום וקשרי ישראל עם שכנותיה ולבנות חברה ישראלית בהתאם.
ישראל של המאה ה-21 תפנה את מאמציה פנימה למען תושבי המדינה, היהודים והערבים, לחיים נורמליים ולהגשמת החזון הגלום בהכרזת העצמאות: "מדינת ישראל ... תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום ... תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות".

שלום אזורי
שלום אזורי כולל ושיתוף פעולה אזורי יתרמו ליציבות, לבטחון, לפיתוח ולצמיחה של ישראל כמו גם של כל האזור כולו. שלום זה יתבסס על אימוץ יוזמת הליגה הערבית ממרץ 2002 לפיוס כולל בין העולם הערבי וישראל וליצירת יחסים נורמליים של שלום בין מדינות ערב לישראל. מול הפלסטינים השלום יהיה מבוסס על מודל יוזמת ז'נבה ומתווה קלינטון. הסכמי השלום יהיו מושתתים על החלטות מועצת הבטחון של האו"ם 242, 338 ו-1397.

שלום בין ישראל לפלסטין
הכיבוש הישראלי בשטחים ושלטון ישראל על האוכלוסייה הפלסטינית בשטחים מהווים אסון מוסרי, כלכלי, חברתי ומדיני לישראל. הכיבוש גורם להפרה בוטה של זכויות אדם, ענישה קולקטיבית, מעצרים מנהליים, סגרים ועוולות רבות אחרות. ההתנחלויות מעבר לקו הירוק מהוות מכשול חמור ומרחיקות את הפתרון. הטרור הפלסטיני הפוגע באזרחים חפים מפשע הוא פסול מכל וכל ומהווה פגיעה קשה באפשרות להגיע להסדר שלום.
האינטרס הישראלי היה ונותר סיום הכיבוש וחלוקת הארץ בקדנציה הקרובה בדרך של הסכם על בסיס מתווה קלינטון ויוזמת ז'נבה. נצחון החמאס בבחירות ברשות הפלסטינית אינו משנה אינטרס זה.
מרצ-יחד קוראת לפעול ליצירת תנאים שיאפשרו חידוש המשא ומתן בין ממשלת ישראל לבין יו"ר הרשות הפלסטינית והנציגים הנבחרים של העם הפלסטיני. תוצאות המו"מ יכובדו על ידי שני העמים לאחר הכרעה פנימית בדרך שיבחר כל עם.
מרצ-יחד תומכת בהידברות עם כל גורם פלסטיני המוכן להידבר עם ישראל. ישראל תקיים משא ומתן עם גורם פלסטיני יציג שיתנער מטרור ויכבד את ההסכמים שנחתמו בין ישראל ואש"ף.
רק במצב שבו יתברר כי לא ניתן להגיע לסיום הכיבוש בהסכם יהיה מקום לשקול דרכים אחרות ובכלל זה מהלכים חד צדדיים שיתואמו במישרין או באמצעות צד שלישי. נוכחות רב לאומית תהיה חלק מהסכם דו צדדי ועשויה להתבקש גם אם ידובר במהלך שאינו פרי הסכם.

הסכם השלום יתבסס על פתרון של שתי מדינות לשני עמים לפי עקרונות יוזמת ז'נבה: 

• סיום הסכסוך והפסקת האלימות;
• גבול קבע על בסיס קווי 1967, עם תיקונים הכרוכים בחילופי שטחים בהסכמה;
• בירושלים תהינה שתי בירות של שתי המדינות זו לצד זו;
• פתרון בעיית הפליטים ללא זכות שיבה לישראל.
• הסדרי בטחון שיאפשרו לשני העמים לחיות בשלום זה לצד זה.

• מרצ-יחד תעשה כל מאמץ בכדי להגיע להסדר קבע בהסכמה, ומאמינה שאפשר לעשות זאת.
• עד לחידוש המשא ומתן מרצ-יחד תתמוך בכל צעד שיקדם את סיום הכיבוש.
• מרצ-יחד מתנגדת לתוואי הגדר הקיים אף שאינה מתנגדת עקרונית להקמת מכשול פיסי כגבול בינלאומי על הקו הירוק. מכיוון שלא ניתן לבנות מכשול בירושלים על הקו הירוק –  אין לבנות חומה בתוך ירושלים.
• בצוותי המשא ומתן יהיה ייצוג הולם לנשים (ע"פ החלטה 1325 של מועצת הבטחון של האו"ם) וייעשה מאמץ לשקף את מגוון המגזרים בחברה הישראלית.
  

מסגרות משותפות
השלום הישראלי-פלסטיני צריך להיות מאופיין בשיתוף פעולה וביחסי שכנות טובה. חלוקת הארץ מחייבת רמה גבוהה של שיתוף פעולה משני צדי הגבול. נושאים כמו הסדרי בטחון, שימוש במים, דרכי תחבורה, תשתיות, שמירת הסביבה, קשרים כלכליים ותעסוקה, יחייבו מיסוד של מסגרות משותפות אשר יטפלו בנושאים אלה ואחרים. היחסים הכלכליים שהושתתו על תלות יהפכו לבחירה חופשית בין שני צדדים בעלי אינטרסים משותפים.
המסגרות המשותפות יעסקו בתיאום בין המדינות, בפתרון מחלוקות ויוקמו צוותים משותפים כדי לטפל בתחומים הרלבנטיים.

• שתי החברות, הישראלית והפלסטינית, יפעילו תכניות חינוכיות לדו-קיום ולכבוד הדדי.
• יגובשו צעדים מפורטים לבניית אמון בין שני העמים ולהשגת פיוס היסטורי.
  

שלום בין ישראל לסוריה ולבנון
שלום עם סוריה ולבנון ימנע איום צבאי מרכזי כנגד ישראל וסכנת מלחמת פתע, יאפשר רגיעה בגבול הצפון עם לבנון ויסלול את הדרך לשלום כולל עם מרבית מדינות ערב.

• הסכם השלום עם סוריה יתבסס על נסיגה ישראלית מלאה מרמת הגולן, ובלבד שההסכם יבטיח סידורי בטחון קפדניים, הבטחת אספקת המים לישראל ונורמליזציה ביחסים בין ישראל לסוריה.
• ישראל תחתור להסכם שלום עם לבנון. ה"קו הכחול" שנקבע על ידי האו"ם יהפוך לגבול הקבע.
• עד לחתימת הסכמי שלום, על ישראל לטפח את הקשרים בינה לבין שכנותיה. צעד חשוב בכיוון זה יהיה הקלה על היתרי היציאה לסוריה של אזרחי ישראל הדרוזים והערבים.
  

מדיניות חוץ
על ישראל לגבש מדיניות חוץ עצמאית המתייחסת גם לסוגיות מרכזיות על סדר היום העולמי. בעידן של שלום, ניתן יהיה להגיע לניתוק מדיניות החוץ מנושאים מסורתיים שהיו קשורים בעבר כמעט בלעדית לסכסוך הישראלי-ערבי. ישראל של היום היא מדינה שביכולתה לתרום תרומה משמעותית לעולם בתחומים רבים, ועליה למלא תפקיד תורם ופועל במוסדות בינלאומיים ובסיוע למדינות אחרות.

• הידוק והעמקת הקשרים עם אירופה, לצד המשך שמירת הקשרים הכלכליים והבטחוניים עם ארה"ב, ושאיפה לשיתוף ישראל במסגרת נאט"ו לצד המדינה הפלסטינית שתקום ומדינות אחרות באזור.
• הפחתת הסיוע האזרחי האמריקאי באופן הדרגתי עד להפסקתו המוחלטת, ולעת שלום גם הסיוע הצבאי לשם צמצום מוקדי תלות כלכליים ומדיניים.
• הפסקת כל מעורבות של ממשלת ישראל או של ישראלים בסחר נשק עם משטרים הרומסים זכויות אדם.
• שאיפה להשתלבות של ישראלים במוסדות האו"ם כעובדים וכחלק מכוחות משימה ושלום שונים של הארגון.
• הגדלת סיוע החוץ של ישראל למדינות העולם השלישי עד לעמידה ביעד המוצהר של מדינות ה-OECD (כ-1% מהתל"ג).
• עידוד השתתפות של ישראלים, לצד יהודי הפזורה, במשימות שונות באפריקה ובאסיה כביטוי לעקרון "תיקון עולם".
  

תפישת הבטחון
בטחונה של מדינת ישראל יושתת על הסדרי שלום קבועים בין ישראל ושכנותיה. מטרת מערכת הבטחון איננה עוד נצחון במלחמה וכיבוש שטח, כי אם מניעת העימות המזוין והגנה על שלמותה הטריטוריאלית של ישראל ועל בטחון תושביה בגבולות בטוחים ומוכרים. על ישראל לשאוף ולהשתלב כחלק אינטגראלי מהמזרח התיכון.
דרוש שינוי במבנה כוחות הבטחון לנוכח התמורות האזוריות (הצבאיות והמדיניות), בהתאם לעקרונות הבאים: מערכת של הרתעה והתרעה שתאפשר הגנה אל מול האיום הקונבנציונלי והבלתי קונבנציונלי; צבא סדיר המבוסס על מערכי מודיעין ואויר חזקים, ומערכי ים ויבשה מתקדמים; צבא העוסק במשימות צבאיות בלבד; גופי בטחון כמו משטרה, משמר הגבול ואחרים העוסקים במשימות בטחון ושיטור ותפקידים אזרחיים אחרים.

צבא ומדינה
מרכזיות האתוס הצבאי ועירוב התחומים בין הצבא והמדינה מהווים עננה על הדמוקרטיה הישראלית. יש ליצור הפרדה ברורה בין התחום המדיני לבין התחום הצבאי ולהבטיח הכפפה מוחלטת של הצבא למערכת האזרחית.
את הערכות המצב הלאומיות יש לתת בידי גורם אזרחי, המועצה לבטחון לאומי, ולהשאיר בידי המודיעין הצבאי רק את הערכות המצב הצבאיות. יש לעגן בחקיקה את מעמדה של המועצה לבטחון לאומי, להבטיח את חיזוק מעמדה ומשאביה, ואת נגישותה לכל המקורות המודיעיניים, תוך הקפדה על הרכב הנותן ביטוי לתחומי החיים המרכזיים בחברה וכולל את מיטב אנשי המקצוע האזרחיים.

• הסמיכות בין השירות הצבאי של קצינים בכירים ותפקידם הפוליטי לאחר שחרורם איננה בריאה והיא משליכה לאחור על תפקודם של הקצינים בצבא ואחר כך על תפקודם כפוליטיקאים. כפי שנקבע בהצעת החוק שהגישה מרצ יש לקבוע תקופות צינון בין סיום השירות הצבאי ובין התפקיד הפוליטי ותמשיך לקדמה: לתפקיד נבחר – שנת צינון אחת; לתפקיד מיניסטריאלי – שנתיים; וארבע שנים לתפקיד שר בטחון וראש ממשלה.
  

צבא וחברה
מקומו המרכזי של הצבא בחברה בישראל וחובת הגיוס הכללית גובים מחיר כלכלי כבד של ימי מילואים ושירות סדיר ממושך, ומקבעים אי שוויון בחברה הישראלית. יש להיערך לקראת ארגונו מחדש של צה"ל כצבא מיומן ומקצועי שיעסוק במשימות הצבאיות הכרוכות בשמירה על הבטחון.

• שירות חובה המכשיר גברים ונשים למקצועות בסיסיים שישָמר גרעין סדיר לפעילות צבאית שוטפת; שירות המשך דיפרנציאלי לתפקידי פיקוד ותפקידים מקצועיים. גיל המשרתים ומשך השירות יגזרו מצרכי השירות וההכשרה הנדרשת.
  במידה שלא יונהג שרות דיפרנציאלי יקוצר שירות החובה לשנתיים לשני המינים.
• יוקם מנגנון שקוף לבחינת בקשות לפטור משרות צבאי מטעמי דת ומצפון לאלה שאינם מסוגלים כלל לשרת במסגרת צבאית, כמקובל במדינות דמוקרטיות אחרות.
• השירות בסדיר יזכה את המשרת בשכר הולם.
• מערך המילואים ישמש להכשרה, אימונים ולעת חירום. משימות הבטחון השוטף יוטלו על הצבא הסדיר וצבא הקבע.
• המשך שירות הקבע מעל לתפקידי רס"ן עד לגיל הפרישה יותנה בהכשרה צבאית ואקדמית ובתהליך מיון מקצועי קפדני.
• יובטח שוויון מלא לנשים בצבא ופתיחת כל התפקידים בפניהן.
• מרצ-יחד תמשיך להוביל תגמול נאות לחיילי מילואים בחקיקת חוק המילואים שהוגש ע"י מרצ, הכולל: חוק לשינוי חישוב דמי המילואים שמטרתו למנוע את הפגיעה הכלכלית באנשי המילואים; העלאת הסף המינימלי לתשלום דמי מילואים משכר מינימום לשכר הממוצע במשק; והקלה של שעת עבודה ביום לבן זוג של המשרת במילואים (בדומה לאשה יולדת).
• שירות אזרחי למען הקהילה יוצע כאלטרנטיבה וולנטרית לאלה שאינם משרתים בצבא.
• הקמת גוף חקירות חיצוני ובלתי תלוי שיהיה מחוייב לחקור כל מקרה מוות של אוכלוסיה אזרחית שנגרם כתוצאה מפעילות של צה"ל, המשטרה וכל כוחות בטחון אחרים.
• מרצ תפעל להבטחת שירותי דת ואמונה במסגרת הצבא גם לחיילי צה"ל שאינם יהודים.
  

ישראל והעולם היהודי
ישראל היא מדינת העם היהודי היחידה בעולם. היא הופכת לקהילה היהודית הגדולה בעולם והדבר מטיל עליה אחריות מיוחדת כלפי קהילות אחרות וכלפי ההמשכיות היהודית.
העם היהודי שינה פניו במאתיים השנים האחרונות, מעם של שומרי תורה ומצוות, לעם פלורליסטי עם קבוצות וזרמים שונים ומגוונים, שרבים מבניו ובנותיו רואים עצמם חלק מהציבור היהודי ומההיסטוריה היהודית ואינם מזדהים עם הדת, ואחרים המפרשים את הדת לפי תפישתם. לכולם זכות מלאה להגדיר את יהדותם לפי השקפתם ולפעול על פיה. הרוב הלא-דתי רשאי להגדיר את אותם המזדהים עם העם היהודי ואשר אינם מוגדרים יהודים לפי ההלכה, כמו בנים לאבות יהודים, כיהודים לכל דבר ולקבלם כחלק בלתי נפרד מהעם היהודי.
במשך שנים היו היחסים בין ישראל והתפוצות מושתתים על יחסים בלתי מאוזנים, כאשר מדינת ישראל ביקשה את סיועם הכלכלי של היהודים אך דחתה את שותפותם. הזיקה הטבעית בין ישראל לבין התפוצות היא נכס חשוב לשני הצדדים, ויש לטפח אותה. התפוצה היא מציאות יהודית שאינה עומדת להשתנות, ולכן היחסים בין ישראל ויהודי העולם צריכים להתבסס על שותפות וערבות הדדית, כאשר שני הצדדים מעורבים בפעילות המשותפת, בתרומה הכספית, בקביעת היעדים ובביצוע.
ההשקעה הישראלית בטיפוח הקיום היהודי בתפוצות (בקידום החינוך, התרבות היהודית והפעילות הקהילתית) איננה פחות חשובה מן ההשקעה של יהודי התפוצות בישראל ומן ההשקעה בתחום העליה.
אתגר נוסף העומד בפני העם היהודי הוא מאבק בתופעות של אנטישמיות וגזענות מדאיגות הקיימות בחלקים שונים בעולם. על ישראל לחבור לכוחות בעולם הפועלים נגד גזענות ואפליה על בסיס שנאת האחר.

• הגדרת יהודי כמי שמצהיר בתום לב כי הוא יהודי וקושר את גורלו עם העם היהודי.
• ראיית כל מי שעלה על-פי חוק השבות ורואה עצמו כיהודי ואינו בן דת אחרת, כיהודי לכל דבר וקבלתו כחלק בלתי נפרד מהעם היהודי.
• מאמץ לייצר גרעין משותף, אך לא בלעדי, ללימודים יהודיים שיתקבל בכל הקהילות היהודיות בעולם ויסייע הן במאמץ לאפשר המשכיות יהודית והן ביצירת בסיס משותף ליהודים ממקומות שונים בעולם.
• מאמץ לאפשר לכל צעיר וצעירה יהודים להגיע לביקור בישראל על חשבון העם היהודי, תוך הרחבת פרויקט "תגלית". עידוד פרויקטים משותפים כמו "חיל שלום יהודי" של צעירים יהודים מכל העולם שיתנדבו בסיוע למדינות העולם השלישי. אין כמו ביקור בישראל או פעולה משותפת ליצירת זיקה בין יהודי העולם ובינם לבין לישראל.