לאחר שסיימה את המוסד החינוכי בעמק, שירתה דפנה כי"ג בתנועת "השומר הצעיר" בקן של קריית אתא. בצה"ל היא שירתה ביחידת הקשר של חיל האוויר. עם שחרורה מהשירות הצבאי, היא התנדבה לשנת שירות נוספת, הנקראת ש.ש.ש בקיבוץ מגידו, שנזקק אז לעזרה ובני ובנות קיבוץ שריד נחלצו לסייע. לאחר מכן פעלה דפנה בהנהגה הראשית של "השומר הצעיר" ושימשה כמזכירה של ההנהגה במשך שנתיים.
לרגל נישואיה לשמעון בין מקיבוץ דליה, עברה דפנה לקיבוצו של בעלה והקימה שם את משפחתה וקבעה שם את חייה. היא עבדה שנים לא מעטות בחינוך, החל מהגיל הרך ועד הגיל של י"ב. אחר כך עבדה דפנה במשך ארבע שנים ב"זוהר", מפעל הסבון והדטרגנטים של קיבוץ דליה, כאחראית על המשלוחים. מאוחר יותר היא נבחרה לכהן כמזכירת הקיבוץ, התפקיד החברתי הבכיר בקיבוץ, ומילאה את התפקיד במשך שנתיים ואז החלה לכהן כמזכירה הטכנית של הקיבוץ והקהילה.
ש: דפנה, מתי התחלת להתעניין בתחום הפוליטי?
דפנה: עוד מילדותי, בהשפעת אבי, משה ציפור. כשהייתי כבר חברת קיבוץ דליה, הייתי נוסעת לועידות של הקיבוץ הארצי והייתי מעורה בנושאים התנועתיים והציבוריים.
אני חברת ועידת מרצ וגם באה לישיבות ולכנסים, מפני שאני מזדהה בכל לבי עם דרכה של מרצ, עם האידיאולוגיה שלה ועם המנהיגים שלה. חברי הכנסת שלנו עושים, לדעתי, עבודה מצוינת, והם ראויים להוקרתנו ולתמיכתנו.
קיבוץ דליה ידוע באופן יחסי בפעילות הפוליטית שלו ובאחוז הגבוה של התמיכה במרצ מקרב חבריו. בזמן הבחירות, הצוות הפוליטי שלנו בראשות דוד פז וחברים אחרים, משוחח עם החברים ומסביר להם את עמדות מרצ. פשוט נעשית עבודת הסברה ושכנוע. למרות שאין לי תשובה ברורה , מה יאפשר למרצ להמריא מחדש, אני משוכנעת בכל מאודי, שמרצ, עם כל מה שהיא מייצגת, ראויה בהחלט להמריא מחדש ולצבור כוח פוליטי שיאפשר לה גם להשפיע על תהליכי קבלת ההחלטות אצל קובעי המדיניות וגם להשפיע על הכיוון של קבלת ההחלטות הזה, ברוח שלנו. אנו צריכים בהחלט לחתור שמצב כזה אכן יתרחש.

שוחח ורשם: נחום שור