במכתב, שנשלח מטעם הועדה אל אורית, בחתימת אלכס קפלן, מרכז ועדת השיפוט של המשרד להגנת הסביבה, נאמר: "הנני שמח לעדכנך כי ועדת השיפוט בראשות שופט בית המשפט העליון יעקב טירקל, מצאה אותך כמועמדת בעלת הישגים רבים בתחום הגנת הסביבה והחליטה להעניק לך את אות מפעל החיים להגנת הסביבה. טקס הענקת האות יתקיים ב-16 בספטמבר 2008, בגן הלאומי בקיסריה, במסגרת האירוע: ישראל מוקירה 60 שנות פעילות סביבתית. הטקס יהיה במעמד נשיא המדינה, שמעון פרס".
בין מקבלי האות: עזריה אלון, אורי דביר, ד"ר יוסי לשם, פרופ' הלל שובל, פרופ' אלון טל, הח"כ לשעבר יוסף תמיר, פרופ' אורי מרינוב ואחרים. בקיצור, אורית נמצאת בין שורה מכובדת מאד של אישים הידועים בפעולתם למען הגנת הסביבה.
ש: אורית, ראשית שוב מיטב הברכות החמות לך מקרב לב. אנו במרצ יודעים היטב עד כמה את ראויה לאות הזו ועד כמה את יודעת לפעול, במסירות אין קץ, למען כל דבר הנראה לך חשוב וראוי. ואם תרשי, אני משוכנע גם שכל חברי מרצ שמחים וגם גאים בך. ועכשיו, כשסיימתי את מסכת הברכות, אני מבקשך לספר לנו, על מה ולמה קיבלת את האות החשוב הזה?
אורית: אני מניחה שכנראה בעקבות הובלת "מאבק האסבסט", בנהריה ובגליל המערבי כולו. העמותה אותה אני מנהלת התמקדה בקידום פתרון לניקוי הגליל המערבי מפסולת האסבסט האבקתי, הפריך. הצלחנו להסב את תשומת הלב לבעיה החמורה והכבדה הזו. המשרד להגנת הסביבה הכיר בבעיה ובחומרתה ובצורך לטפל בה באופן רציני. נושא הקרקעות המזוהמות באבקת האסבסט המסרטן, הפך לאחד הנושאים הדחופים בסדר היום של המשרד.
ש: איך נוצרה הבעיה הזו?
אורית: מפעל ישאסבסט-איתנית שבנהריה, בבעלות משפחת פדרמן, שייצר אסבסט-צמנט החל משנת 1952, מכר את פסולת המפעל, את האסבסט הפריך האבקתי, המסוכן ביותר והמסרטן כאמור, לתשתיות לדרכים ושבילים. הפסולת הייתה מבוקשת מאד במשך כעשרים שנה כתשתית לדרכים חקלאיות. דבר זה הביא לזיהום רב בקרקעות בגליל המערבי במיוחד באזורים החקלאיים בקיבוצים, במושבים ובנהריה.
ש: כיצד הגעת לעסוק ולטפל בתחום הזה של המאבק נגד זיהום האסבסט האבקתי?
אורית: עוד בימי ילדותי בנהריה הכרתי משפחות בהן חלו או נפטרו פועלי מפעל האסבסט. חזרתי עם בן זוגי וילדי לנהריה, רכשנו בית קטן, על שפת הים, וחשבתי לתומי שהנושא של מפגע האסבסט נגמר. הבית היה בקרבת מפעל ישאסבסט-איתנית, ואז הסתבר לנו כי החומר המסוכן מונח בשבילים ובדרכים ליד ביתנו ובשכונות הסמוכות. התחלתי ללמוד את הנושא ופעלתי להעלות אותו למודעות כבר בשנת 1991.
בשנת 1994 הקמנו ועד שכונתי, עקב בניית מלון לא חוקי על שפת הים, ובשנת 1996 הקמנו עמותה, בשם העמותה למען איכות סביבה וחיים בנהריה, אשר פעלה גם כנגד ההכחדה הנופית של עצים ואתרים היסטוריים בנהריה ושמירת ערכי טבע. רבים הצטרפו אלינו.
סיפור המאבק באסבסט הפריך בזיהום והסכנות הכרוכות בו, תפס תאוצה וזכה לתהודה במעגלים רחבים יותר ויותר. האחריות הראשונית לזיהום שנגרם בגליל המערבי מוטלת על מפעל ישאסבט-איתנית שבבעלות משפחת פדרמן. הפדרמנים קיבלו במתנה מאתיים דונם, על מנת לבנות מפעל שייצר אסבסט-צמנט, חומר בנייה בעל תו תקן ישראלי. למרות שחומר האסבסט-צמנט שימש כחומר בנייה מאושר, יש לנהוג בו בזהירות רבה.

הסבר קצר על הסכנות: כדי להישמר מחשיפה לסיבים, יש להקפיד לא לקדוח בו, לא לנסר או לשבור אותו ולא לשייף אותו. באם לא מסלקים את לוחות האסבסט, יש לצבוע אותו בצבע מותאם המכיל דבק. אחוז הסיבים המסוכנים גבוה יותר באסבסט הפריך, לעומת אחוז הסיבים בחומר הבנייה הנקרא אסבסט-צמנט. סיבי האסבסט הם סיבים מיקרוסקופיים החודרים לגוף האדם ונאחזים ברקמות אברי הנשימה ועלולים לגרום לסרטן קטלני הנקרא מזותליומה. מחקרים מראים כי אפילו חשיפה מקרית לסיב אסבסט עלולה לגרום לסרטן קשה לאחר דגירה של 10 עד 40 שנה.
כתוצאה מהמאבק שלי ושל חברי, ממשיכה אורית לספר, הכריז המשרד להגנת הסביבה על הגליל המערבי ועל נהריה כאזור מוכה אסבסט, ונטל על עצמו להקים מנהלת אסבסט שתדאג לניקוי ולפינוי של האסבסט הפריך מכל רחבי הגליל המערבי.
אבל בין החלטה חשובה זו לבין הביצוע - רובץ פער גדול מאד. אחרי מאבק של כחמש עשרה שנים, שהביא להכרה בחשיבות העניין, עדיין אין כסף לביצוע הניקוי, והאומדנים של העלות של ניקוי כזה נעים בין 600 מיליוני ש"ח עד ל-1 מיליארד ש"ח. משרד האוצר, בראשות רוני בראון, מתכוון להקצות לניקוי האסבסט בשנה הנוכחית רק 5 מיליון ש"ח. מכאן ברור שניקוי הקרקעות מאסבסט, שהוא פרוצדורה יקרה מאד, עומד על כרעי תרנגולת ואין כל וודאות כיצד הוא יקודם בעתיד.
ברצוני לציין שחבר הכנסת יוסי ביילין שלנו, לקח על עצמו לטפל ברצינות בנושא הזה והוא עומד בראש ועדת משנה שהוקמה לאחר דיון מהיר בועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. נחייה ונראה כיצד יתגלגלו הדברים בעתיד.
מפעל חיים שעוד לא תם ולא נשלם...
ולבסוף אני מבקשת להודות למעניקי אות ההוקרה על בחירתם להעניק לי אות זה ולכל מברכי הרבים.

שוחח ורשם: נחום שור