בכל ועידה עולה נושא מדיני וכולם נרשמים לדבר אל תוך הערב.

בכניסה ממתינים לנו פתקים ועליהם הצעות החלטה שגובשו מראש.

כמו למשל בועידה האחרונה מן 29.6.08 :

1. ראש הממשלה אהוד אולמרט חייב לסיים בהקדם את תפקידו ולאפשר הרכבת ממשלה חלופית....

ובהמשך התקיים דיון ארוך בו כל מי שמכבד את עצמו עלה להביע דעה נחרצת.

חברים... על מה אתם מדברים?

ביום א כאשר התקיים הדיון הגורלי כבר הוחלט בממשלה מתי יהיו פריימריס בקדימה ושני האהודים ירדו מן העץ והממשלה החליטה להמשיך במתכונת הקיימת ותסלחו לי , אבל אף אחד לא שם אגורה שחוקה על דעתינו.

אז נכון שנתנו פורקן לדעותינו המקוריות ונחרצות אבל אולי שכחנו : יש לנו חמישה חברי כנסת באופוזיציה. זה הכל . חמישה חברי כנסת שעושים עבודה מצוינת כל אחד. חמישה חברי כנסת חרוצים , נמרצים ולא נגועים בשחיתות הכל כך אפנתית.

אבל אף אחד לא "יורק " לכוון שלנו. חברי הכנסת שלנו עוסקים על פי הועדות שלהם בהמון נושאים חשובים שהם לא על סדר היום הלאומי המיידי. אז למי איכפת?

אנחנו בוועידה יכולים לדון ולהתווכח ולהרים את הפתק הצהוב ולהצביע וזה לא משנה כהוא זה את סדר היום הלאומי. צר לי אבל זהו המצב.


לעומת זאת יש נושא שיותר ויותר עולה על שולחן האקטואליה וזהו הנושא הירוק בו יש כל יום מאבק חדש וחשוב. אבל חברי הכנסת שלנו לא מעורבים בו כמעט.לא לחינם נכתב ברבעון "קול הסביבה " של אדם טבע ודין במאמר:",הכנסת והסביבה" ואני מצטטת "ממצאי הדוח מוכיחים שהנושא הסביבתי חוצה מפלגות וניתן למצוא חברי כנסת מקצוות הקשת הפוליטית אשר שמו לעצמם למטרה לקדם חקיקה סביבתית ומנוע מפגעים סביבתיים. יחד עם זאת בולטות בהיעדרן סיעות קדימה ומרצ שלהן אין נציגים ברשימת חברי הכנסת המובילים.

מה איכפת לי "קדימה". אבל "מרצ" שהייתה מובילת הדגל בנושא איכות הסביבה כש אחרים לא ידעו איך מאייתים זאת?...