היא ענדה בגלוי את הטלאי הצהוב, נסעה במטרו רק בקרון האחרון שהיה מותר ליהודים, ולא הסתירה דבר מהיותה יהודיה, בעת משטר הכיבוש הנאצי. אך בעוד שיהודים רבים בפריס נשלחו לאושויץ, הרי הגורל המר פסח על משפחתה ועליה, כמו גם על יהודים רבים אחרים. בזמן הכיבוש הנאצי היא למדה בפריס בבית ספר תיכון ולאחר מכן עם השחרור היא למדה ספרות כללית בסורבון. בזמן לימודיה בסורבון היא הצטרפה לארגון הסטודנטים היהודיים ולאחר מכן לארגון הסטודנטים הציוניים, אותו הקים מי שהיה לבעלה - ג'ו פוקס (לימים פעיל אקטיבי במרצ, עד יום מותו בשנת 1995). ג'ו, שעלה לארץ מצרפת בשנת 1944, חזר בשנת 1947, והקים בצרפת את תנועת הנוער הציונית גורדוניה.

פני וג'ו עלו לארץ בשנת 1949 והצטרפו לקיבוץ נווה אילן, קיבוצו של ג'ו. אך עם התפוררותו של הקיבוץ, הם עברו בשנת 1955 לירושלים ובשנת 1960 הם עברו לתל אביב. פני לימדה את השפה הצרפתית בבית הספר התיכון "אליאנס" ברמת אביב ומאוחר יותר החלה ללמד דקדוק ובלשנות צרפתית באוניברסיטת תל אביב. היא התמידה בהוראה עד שנת 1994.
בראשית שנות השבעים, נטשו פני וג'ו את מפלגת העבודה, (הם היו מפא"יניקים שנים רבות) והצטרפו בשנת 1973 לקבוצתו של לובה אליאב. משם דרך שלי הם הגיעו לרצ של שולמית אלוני ובהמשך, עם האיחוד של רצ ומפם, הם הצטרפו למרצ. פני פעילה בתנועתנו עד היום ברציפות ובנאמנות. היא מקפידה לבוא לועידות ולכנסים של מרצ ובאין פעילות חברתית בסניף תל אביב, מקפידה פני להשתתף באירועים של חטיבת הותיקים שבראשות עזרא רבין ושושנה צור.

ש:  מה דעתך על מרצ, מעשיה ועמדותיה?
פני: עד לאחרונה, הסכמתי, בדרך כלל, עם כל עמדותיה של מרצ, אם כי לא שבעתי נחת מהפרופיל הנמוך של מעשיה. לאחרונה אני פשוט לא מבינה כיצד קורה שאנשים בתוכנו, כמו למשל ח"כ זהבה גלאון, דוחפים לבחירות חדשות עכשיו. מה, לא מבינים שזה עלול להיות אסון? נכון, אולמרט בלתי נסבל ומעשיו נגועים בשחיתות, כך על כל פנים כולנו רואים. אבל האלטרנטיבה המסתמנת גרועה הרבה יותר. אני ממש מפחדת ממופז ועוד יותר מביבי נתניהו. הם אנשים מסוכנים ביותר. אם ציפי לבני תבחר, היא לא תחזיק מעמד. בתוך קדימה ידיחו אותה חיש מהרה. לכן צריך להתנגד להליכה לבחירות עכשיו ולנצל את הזמן לחיזוקה של מרצ . על מרצ לפעול בפרופיל גבוה ככל האפשר. במיוחד בנושא המאבק בכפייה הדתית, שהפסקנו לגמרי לעסוק בו. אני מתגעגעת לימים הגדולים, כששולמית אלוני הובילה את המאבק הנמרץ הזה. אני מדגישה: זה לא היה מאבק נגד הדת חלילה. אנו מכבדים מאד אנשים דתיים ואת האמונה הדתית. אך לא נוכל להסכים שיכפו עלינו, החילונים, אורחות חיים שאיננו חפצים בהם. עלינו להשתית כאן חברה שבה איש באמונתו יחיה.
ודבר אחרון: לא אסכים שאנשים מסוגו של ישראל כהן יתקרבו בכלל אל מרצ. זה לא בא בחשבון בשום פנים ואופן.

שוחח ורשם: נחום שור