יעקב נולד בעפולה, שבעמק יזרעאל, ומשפחתו עברה לגור במקומות שונים, עד שבגיל 14 הוא הגיע עם משפחתו לטבעון ושם סיים את בית הספר התיכון ע"ש גרינברג.
יעקב התנדב לשרת בחיל הים, בצוללות (גם אדם בנו משרת שם כיום, בשירות קבע) ועם תום שירותו הצבאי, הוא למד הנדסת מכונות בטכניון, בין השנים 1974-1979 והוסמך למהנדס מכונות. מאז ועד היום עוסק יעקב במקצוע זה שלו. הוא מסיים עתה קרוב לתשע שנים של עבודה בחברת סימנס ועובר לעבוד, בימים אלה, בחברת אפקון, שמרכזה בפתח תקווה. הוא יכהן כסמנכ"ל לפיתוח עסקי של החברה. תחום ההתמחות של החברה הוא בתחום החשמל והתשתיות. למעלה מאלף עובדים יש בחברה הזו והיא נחשבת לחברה גדולה, בקנה מידה ישראלי.
ש: מתי הצטרפת למרצ?
יעקב: אני איש שמאל מזה שנים רבות, ורבקה אשתי פעילה כבר בסניף מרצ שנים לא מעטות. אבל רק לאחרונה נרתמתי לפעילות ענפה ונמרצת וגם נבחרתי לכהן כיו"ר הסניף. למעשה, התנדבתי לתפקיד הזה.
האירועים שהיו בסניף מרצ בגבעתיים, בבחירות האחרונות, ידועים לכל. נרתמנו לנקות את ה"אורוות", הלכנו מאיש לאיש והחזרנו את הבעלות על הסניף לחברי הסניף של מרצ. בעלות זו הגיעה לחברי מרצ בדין ובצדק.
עתה נוצרו הסיכויים להצלחתה של מרצ בבחירת המוניציפליות הקרבות, שאמורות להתקיים בנובמבר הקרוב.למותר להדגיש את החשיבות הגדולה של הבחירות הללו. לנציגי מרצ, במיוחד לויוי וולפסון, חברת מועצת העיר שעוסקת בנוער, נשים ומחשבים ונושאים נוספים ולה ניסיון גדול ומוכח בטיפול בנושאים מקומיים. האכזבה ממפלגת העבודה ומנציגיה פותחת בפני מרצ אפשרויות חדשות, להפוך לנציגה הגדולה והחזקה של השמאל הסוציאל-דמוקרטי בעיר, שהייתה כל השנים ידועה בהיותה מבצר של תנועת העבודה. רק מחדלים והתנהלות פרסונלית גרועה הביאו להעברת השלטון בעיר לנציג קדימה, אך דווקא הוא, ראובן בן שחר, משתף פעולה, באופן טוב וענייני עם נציגי מרצ, לטובת העיר ותושביה. יש לקוות, אומר יעקב, שתושבי העיר יתנו גט כריתות לנציגי מפלגת העבודה, שכה אכזבו אותם בעבר.
היעד הוא להשיג בבחירות הקרובות עד חמישה מנדטים ולנסות לכבוש את השלטון בעיר. ויוי וולפסון, מלבד שתעמוד בראש רשימת מרצ, ייתכן ותרוץ גם לראשות העיר ושמה הטוב ותרומתה הרבה לתושבים יסייעו לה להשיג תוצאות משמעותיות בבחירות הקרובות. מספר חברות וחברים כמו ויוי, רבקה, ואחרים עוסקים בפעולה סביב הכנת המצע ותכני הפעולה של מרצ בעירייה, בהתייחס לבעיות המקומיות ומתאימים את המצע גם לנושאים המקומיים והמיוחדים לגבעתיים. ויעקב שחף מרכז את ההיערכות וההכנות הארגוניות ובניית מערכת פעולה לקראת הבחירות המוניציפליות.
יעקב אומר שהדגש המהותי הוא להכין קאדר חדש של פעילים צעירים שיהיו נקיים וחפים מכל שחיתות. עלינו להביא לפוליטיקה אנשים נקיי כפיים וברי לבב, שיאפשרו להקנות לפוליטיקה דמות ותדמית נקייה ומושכת. הדבר הגרוע ביותר שקורה לפוליטיקה הישראלית הוא שהמוני הצעירים ובני הנוער סולדים מהפוליטיקה בשל כל מה שדבק בה. אבל אסור שתמשך הרתיעה הזו מהפוליטיקה, מפני שבלי עיסוק פוליטי נמרץ ואינטנסיבי - אין דמוקרטיה וגוברת הסכנה של עליית דיקטטורה של "איש חזק", שעלול לרסק את מדינת ישראל וכל מערכותיה הדמוקרטיות. באין עיסוק רחב של המוני פעילים בפוליטיקה, סכנת הרודנות, המלאה או החלקית, שכרוכה בעליית אישים מסוכנים ביותר כמו ביבי נתניהו, גאיידמק ואחרים, שמסמלים את שלטון ההון, האוליגרכיה והימין ה"ניצי" והרכושני. אנו עומדים בפני סכנה חמורה כזו, שכוחות האופל של מדינת ישראל, יעלו שוב לשלטון, בזמן הקרוב, אם חלילה נרוץ עכשיו לבחירות לכנסת. רק עיוורים לא רואים את הכתובת שרשומה על הקיר. לפחות מרצ חייבת לקרוא באופן מיידי את הכתובת הזו, להפנים את משמעותה ולפעול בהתאם.
ש: למה כוונתך בדיוק?
יעקב: כוונתי שעם כל הצדק בתביעתנו שאולמרט יסתלק / יסולק מהבמה הציבורית, באופן המהיר ביותר האפשרי, הרי סכנת עליית הימין והסכנה המיוחדת לעצם הקיום של מדינת ישראל, הגלומה בעלייתו של ביבי, האיש הרע הזה, מחדש לשלטון - סכנה זו גוברת על המשך שלטונו של אולמרט, שבכל מקרה לא יוכל להמשיך בשלטון, מפני שאיבד כליל את אמון הציבור ומפני שחרב המשפט רובצת על צווארו.
באופן אופרטיבי פירוש הדבר שמרצ צריכה שלא להביע אי אמון בממשלה, בשלב זה, ולא לצרף את קולה למזימתו של ביבי להעלות את ההון והאוליגרכיה הימנית לשלטון. אסור לנו לסייע לימין להפיל ממשלת מרכז, שחרף כל ביקורתנו המוצדקת עליה, מנסה, בכל זאת, להוליך מהלכי שלום והדברות. אל לנו לומר שלום - לשלום. זה מה שמנסים עכשיו לעשות, כמה נציגים בכירים מתוכנו, שכלל לא אכפת להם לשרוף "יחד עם הפשפשים" גם את כל הבית". חברי מרצ צריכים לא לאפשר להם לעשות זאת.
מפלגה חייבת לפעול גם בשכל ולראות את הנולד, לחזות לפחות כמה מהלכים קדימה, ולא לפעול רק מתוך יצרים וגישות צרות אופק (הערה: שיחתנו התקיימה לפני הצבעת האי אמון בכנסת, שנועדה ל25 ביוני).
לא אוכל לסיים את דברי, אומר יעקב שחף, מבלי להזכיר לכל מי ששוכח או למי שמתעלם, שאנו מפלגה ציונית מובהקת ושאם, חלילה, יחשבו המוני הבוחרים שאנו לא כאלה, אפשר לסגור את "הבסטה" וללכת הביתה. כן, וכמובן, אנו גם מפלגה סוציאל דמוקרטית, שהנושאים החברתיים הם בראש דאגותיה ומעשיה.
שוחח ורשם: נחום שור
|