עם הגידול באוכלוסייה ועם העלייה ברמת החיים בארץ, צפוי כי מקורות אלה אך יוסיפו ויתעצמו, ובמקביל להם תמחיר בעיית זיהום האוויר. יחד עם זאת, במדינת ישראל קיים קושי חמור בתחום הטיפול בבעיית זיהום האוויר: המסגרת החוקית הקיימת כיום בישראל לשם טיפול בנושא מניעת זיהום אוויר אינה אלא אסופה חלקית וחסרה של הסדרים שונים, אשר רחוקים מלתת מענה להיבטיה הנרחבים והמורכבים של הבעיה; סמכויות פעולה רלוונטיות נמצאות תחת ידיים של משרדי ממשלה שונים אשר מייצגים במקרים רבים אינטרסים שונים ואף מנוגדים, ובכל מקרה מסרבלים את הטיפול בבעיה; חסרים כלים משפטיים למעורבות הציבור, למין קבלת מידע שוטף ואמין ועד אפשרות ריאלית ופרקטית לנקוט בהליכים משפטיים כנגד עברייני זיהום אוויר. לא קיימים יעדים אופרטיביים ומדידים להפחת זיהום האוויר ברמה הלאומית, לא קיימת תכנית משולבת לעמידה ביעדים וחסרים אמצעים מתאימים. כך נדמה הרבה פעמים שהמשרד לאיכות הסביבה מנהל אך קרב מאסף כנגד גורמים מזהמים ואינו מסוגל להוביל מהלך שלם ומגובש להתמודדות אמיתית ואמיצה עם הבעיה.לאור עובדות אלה, נדרשת חקיקתו של חוק ראשי ספציפי אשר יבטיח את השמירה על איכות האוויר ואת מניעת זיהומו לטובת הציבור כיום ובדורות הבאים. ההסדר המוצע במסגרת "חוק אוויר נקי לישראל" בא לענות על הצרכים המיוחדים בכל הנוגע למניעת זיהום האוויר בישראל. ההסדר מבוסס על למידה מעמיקה מהסדרים דומים בעולם תוך התאמה למצב המשפטי בישראל ולמערכות השלטוניות והציבוריות הקיימות במדינה. חוק אוויר נקי לישראל, בא להתמודד עם הבעיה האקוטית המחריפה וגוברת של זיהום אוויר במדינה. החוק מכנס תחת כנפיו הסדרים וסמכויות אשר רק בצורה אינטגרטיבית וכוללת יוכלו להתמודד עם בעיה זו ולהבטיח את הזכות לאוויר נקי שכל אזרח ואזרח ראוי לה.
משמעות אישור הבקשה להחלת דין רציפות (כפי שצוינה בכותרת) היא בהמשך הליך החקיקה מהקריאה השנייה והשלישית.
