ח"כ אבשלום וילן- סיכום מושב חורף 2007
הצעת חוק תקופת צינון למשרתים בכוחות הביטחון – לטובת חוסנה של הדמוקרטיה האזרחית בישראל, ולשם צמצום הפוליטיזציה ברמות הגבוהות בצה"ל ושירותי הביטחון, מוצע להתקין רצועת זמן מינימאלית שתחצוץ בין השירות הצבאי/בטחוני בדרגות הגבוהות ביותר לבין מילוי תפקידים בכירים בפוליטיקה – ראש ממשלה, שר או חבר הכנסת. לפיכך מוצע לקבוע את פרק הזמן האזרחי הנדרש מהמשרתים בדרגות רב-אלוף/אלוף ומקבילותיהן לשלוש שנים עד לכהונה אפשרית בכנסת ישראל ובממשלה. תקופת צינון המוצעת באשר לחברי הכנסת, תחול גם לגבי ראש הממשלה.
הצעת החוק התקבלה במושב זה בקריאה שניה ושלישית.
הצעת חוק הפיקדון – בחוק הפיקדון על מכלי משקה שחוקק בשנת 1999 הוצאו מהגדרת מכלי משקה בקבוקי המשקה המשפחתיים שהינם המזהמים הגדולים ביותר, והשלכתם למזבלות פוגעת בשכבת האוזון. מטרת ההצעה היא הרחבת החוק הקיים למכלים משפחתיים.
לאחר שהוצבו חסמים רבים למימושו של החוק, סוכם עם המשרד להגנת הסביבה כי תתאפשר העברת הצעת החוק יחד עם זו הממשלתית וכך יוכנס גם מחזור הבקבוקים מעל ליטר וחצי, עם כל הגופים הרלוונטיים.
הצעת החוק עברה במושב זה בקריאה טרומית.
הצעת חוק פנסיה חובה – במדינת ישראל למעלה ממחצית האוכלוסייה אינה מבוטחת בביטוח פנסיוני, וכ- 30% מהמועסקים בכוח העבודה בישראל אינם מבוטחים בביטוח פנסיוני במסגרת מקום עבודתם. מטרתו של חוק זה הינו לעגן בחוק את חובתו של כל מעסיק וכן של כל עובד וכל עובד עצמאי להפריש מהכנסותיו לצבירת פנסיה על מנת להבטיח רמת חיים נאותה ומקורות קיום עצמיים בגיל הזקנה.
כיום, נושא הפנסיה אינו מעוגן בישראל בחוק אלא בחקיקת משנה – תקנות מס הכנסה, ובהסכמים קיבוציים.
הצעת חוק זו קובעת את חוג המבוטחים אשר יהיו מבוטחים על פי החוק, את ההכנסה ממנה קיימת חובה להפריש תשלומים לקרן הפנסיה, ואת שיעורי דמי הביטוח.
הצעת החוק קובעת את התנאים להכרה ולביטול הכרה בקרן פנסיה, ואופן הפיקוח על קרן הפנסיה.
עיקר עבודת החקיקה בנושא עוד לפנינו בהיות החוק הנוכחי מסגרת בלבד. בשיתוף עם פרופ' אביה ספיבק והארגונים החברתיים אנו שוקדים על יצירת תוכן מקיף לחוק.
הצעת החוק עברה קריאה טרומית.
הצעת חוק הביטוח הלאומי – דמי שריפת נפטר – מטרת התיקון הינה להשוות בין הזכאות של הנפטר לממן את קבורתו בכל דרך שיבחר לעשות כן, ולהחיל את חוק הביטוח הלאומי, גם על מי שבחר לשרוף את גופתו או את גופת קרובו.
שירותי לווית מת באמצעות שריפת גופות הינה פעולה מקובלת ברחבי העולם, הן ליהודים והן לשאינם יהודים. על כן, יש לתת לכל אדם את הזכות לבחור באיזו דרך ברצונו להיפרד מן העולם וזאת תוך מתן כבוד למת ברוח חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
הצעת החוק הועלתה במושב זה לועדת שרים לענייני חקיקה קיבלה את תמיכת הממשלה אולם הוגש ערעור למליאת הממשלה ע"י שר מטעם סיעת ש"ס.
הצעת חוק היועץ המשפטי הראשי – הצעת חוק זו מבוססת על המלצותיה של הוועדה הציבורית בראשותו של מאיר שמגר, נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר בחנה את דרכי המינוי של היועץ המשפטי לממשלה ונושאים הקשורים לכהונתו בשנת 1998. על כן, מטרתו של החוק המוצע – להסדיר את הליך בחירתו של היועץ המשפטי לממשלה באמצעות כינונה של ועדה מקצועית-ציבורית לבחירתו. על פי המצב הקיים היום, מתמנה היועץ המשפטי לממשלה על ידי הממשלה לאחר המלצתו של העומד בראשה בלבד. כינונה של ועדה מקצועית ציבורית, שתוסמך להמליץ לראש הממשלה על המועמדים לתפקיד היועץ, תורכב מאנשי מקצוע מתחום המשפט מחד ונציגי הכנסת והממשלה מאידך. דבר שיפחית משמעותית את משקל ההשפעה של הגורמים הפוליטיים-מפלגתיים שבמינוי היועץ. כך שהמועמד שייבחר יעמיד בראש מעייניו את שלטון החוק ואת השמירה על ערכי המשטר הדמוקרטי ולא את נאמנותו הפוליטית לראש הממשלה שעל ידו מונה.
הצעת החוק נפלה במליאה במושב זה.
הצעת חוק לתיקון הגבלת מספר השרים וסגניהם –
חוק יסוד הממשלה אינו מגביל את מספרם של השרים וסגני השרים. הצעת החוק לקבוע בחוק הממשלה, התשס"א-2001, כי מספר השרים לא יעלה על שמונה עשר, ומספר סגני השרים לא יעלה על ארבעה.
הצעת החוק נפלה במליאת הכנסת
הצ"ח ביהמ"ש לענייני משפחה (תיקון – זוגות חד מיניים)- בעקבות חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה כי חוק בית המשפט לענייני משפחה לא יחול על זוגות חד מיניים, מוצע להחיל בחקיקה את החוק גם במקרים אלו.
הצעת החוק נפלה במליאת הכנסת.
הצעת חוק המילואים- שדולת המילואים בכנסת פועלת רבות לרווחתם של חיילי המילואים והצליחה לקדם הצעות חוק, להעביר מספר חוקים חשובים וכן להעלות את נושא רווחת חיילי המילואים לדיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. פעילות השדולה היא גם בתחום ההסברתי והעלאת מודעות בנושא זכויות חיילי המילואים. השדולה עובדת בשיתוף עם מספר גופים המייצגים את חיילי המילואים במטרה לקדם את עניינם בכנסת.
במסגרת עבודתי כיו"ר שדולת המילואים בכנסת הונחה הצעת חוק מילואים. בשיתוף עם ארגונים שונים (כגון בלת"מ, פורום המג"דים המח"טים והטייסים במילואים ועוד) הוכנה הצעת חוק ראשונה מסוגה, אשר מאגדת בחוק אחד את כל זכויות חיילי המילואים.
עקב העומס הכבד הנופל מזה זמן רב על חיילי המילואים עלה הצורך לעצב מחדש את החקיקה בנושא המילואים ולאחדה לחוק אחד וברור. החוק ייתן דגש על סמכויות הזימון למילואים ועל זכויותיו וחובותיו של חייל המילואים.
מטרת החוק להגדיר את תפקידו וייעודו של מערך המילואים. החוק יגדיר את מצבי החירום השונים בהם נקראים חיילי המילואים לשירות. מוצע לעשות הפרדה בין גיוס מילואים בשעת מלחמה, גיוס מילואים בשעת "מלחמה מוגבלת" וגיוס מילואים בזמן "מצבי חירום מיוחדים". כל גיוס בשעת מלחמה יצריך אישור של הממשלה ויצטרך לעבור אישור של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת. בנוסף לכך מוצע לייעד את שירות המילואים לטובת אימונים, הכשרות והשתלמויות בלבד.
הצעת החוק מציעה שינוי במספר נושאים נוספים: הורדת גיל השחרור לגיל 40 בכל החיילות; הגבלת מכסת ימי המילואים ל-42 יום במשך שלוש שנים; מספר שינויים אשר מטרתם לתקן עיוותים הקיימים כיום בחוק הביטוח הלאומי ובחוק חיילים משוחררים בעניין הפיצוי לו זכאים חיילי המילואים בגין שירות במערך המילואים – בעניין זה השינוי החשוב ביתור הוא כי התגמול המזערי לחייל מילואים יהיה השכר הממוצע במשק ולא שכר מינימום; הקמת קרן מיוחדת אשר תתגמל את חייל המילואים בהתאם למספר ימי המילואים אותם שירת בפועל. הקרן תפקח על פיקדון לטווח ארוך אשר יינתן לחייל המילואים עם סיום חברותו בכוחות המילואים;
כמו כן, מוצע ליצור מערכת בקרה פרלמנטרית, מעוגנת בחוק, אשר תבקר ותפקח על מס' ימי המילואים אשר חיילי מילואים משרתים בשנה ועל סוג הפעילות המתבצעת.
ההצעה מונחת במקביל להצעת החוק הממשלתית בנושא המילואים והמטרה היא לאחד בין שתי הצעות החוק בכדי לזכות בתמיכת הממשלה. במושב האחרון נעשה מאמץ מצד סגן שר הביטחון ומצד ועדת המשנה של ועדת חוץ וביטחון לקדם את הצעות החוק כך שיעברו קריאה טרומית וראשונה בכנסת.
הצעת חוק נשיא המדינה תיקון הפסקת כהונת נשיא המדינה בשל הגשת כתב אישום –
מוסד נשיא המדינה הינו מוסד ייצוגי וממלכתי ואחד מסמלי הריבונות של מדינת ישראל. מוסד הנשיאות מייצג ערכים ונורמות הן בתחום הממלכתי והן בתחום הלאומי.
על פי המצב הנוכחי הקיים היום בחוק, נשיא אשר היועץ המשפטי לממשלה החליט כי יש די ראיות בכדי להגיש נגדו כתב אישום צריך להתפטר או שהכנסת צריכה להעבירו מתפקידו על מנת שניתן יהיה להביאו לדין. מצב זה אינו סביר במקרה של עבירות חמורות שעונשן הוא עשר שנות מאסר לפחות. לאור מצב זה מבקשת הצעת החוק לראות את נשיא המדינה כאילו הוא התפטר במידה והודיע היועמ"ש כי יש בידיו די ראיות להגשת כתב אישום בעבירות חמורות. מן הראוי כי במקרים אלו ינהל הנשיא את מאבקו המשפטי מחוץ לכותלי בית הנשיא.
הצעת חוק זו שומרת על כוונת המחוקק, בחוק יסוד: נשיא המדינה, לשמור על כבוד מוסד הנשיאות מחד ומאידך מאפשרת העמדה לדין במקרים חמורים.
הצעת חוק מרכזי שיקום לנפגעות אלימות מינית- (גדעון סער) אלימות מינית כלפי נשים היא מן הפגיעות החמורות והטראומתיות ביותר המכה בחברה על כל חלקיה ובכל רבדיה. אחת מכל שלוש נשים היא קורבן לתקיפה מינית, אחד מכל ארבעה ילדים נפגע מאלימות מינית טרם הגיעו לגיל 18 ואחת מכל שבע ילדות, עוברת גילוי עריות בילדותה.
השלכותיה ופצעיה של הטראומה המינית הן קשות ונוגעות לכל היבטי חייה של הנפגעת – רגשיים, פיזיים ותפקודיים. חברה המבקשת לראות עצמה מוסרית, נאורה ואנושית, חבה לנשים הללו חוב להקל על המשא, להשקיע ממירב מרצה ומשאביה ולהקים להן מרכז להשתקם בו.
מטרתה הצעת חוק זו היא להקים מרכזי שיקום שיעניקו בית חם ומענה טיפולי מקצועי לנפגעות אלימות מינית הנמצאות במצב נפשי משברי ונזקקות להשגחה וטיפול צמוד, 24 שעות ביממה.
בכל מרכז שיקום יפעל צוות מקצועי שיעניק סביבה מגנה בתנאים האופטימאליים עבור הנפגעות ויסייע להן לחזור אל לחיי שגרה נורמטיביים.
חשיבותה של ההצעה בהקמת מרכזי שיקום ייחודיים לנפגעות אלימות מינית, הן במומחיות ובמקצועיות והן בהיותם בית לנפגעות. ייחודיות זו נבדלת ממוסדות אשפוז קיימים, שבהם לא מתאפשרת הפרדה פיזית ולא ניתנת סביבה טיפולית מיטבית לנפגעות, חרף קיומו של רקע אשפוזי וצרכים טיפוליים של הנפגעות, שאינם דומים למתאשפזים אחרים.
הקמת מרכזי שיקום תעניק לנפגעות מענה טיפולי אשפוזי ייחודי ובד בבד תעביר מסר שאין שני בחשיבותו – אות של תקווה לנשים המצויות באפלה וסמל לאחריות חברתית.
הצעת חוק סיוע לנפגעי אלימות מינית – הקמת יחידת סיוע לנפגעי אלימות מינית.
במצב החוקי הקיים היום קיימות מסגרות שונות הבאות לתת מענה למצוקת הקורבנות ואשר עבודתן קודש. מסגרות אלו נאלצות, לצד פעילותן השוטפת, לקחת חלק במאבק יומיומי שהיבטו האחד הוא הבטחת מקור המימון והאחר הינו כשלי הבירוקרטיה.
מטרת ההצעה ליצור גוף מצומצם ומקצועי שיתאם בין הגורמים השונים אשר יסייעו במגוון רחב של תחומים לנפגעי אלימות מינית: הנפשי, הרפואי, המשפטי והשיקומי. ההצעה מניחה תשתית המבטיחה ראשית, כי תפישה מערכתית המקיפה את כל גורמי הטיפול תפשט ותייעל את ההליך ותבטיח סיוע נפשי לקורבנות האלימות המינית, ושנית, כי בהיותה כפופה ישירות למשרד ראש הממשלה והיותה מתוקצבת על ידו, ייוצר כר כלכלי לפעילות הגורמים השונים ולמתן סיוע. מטרה נוספת היא להביא את המדינה להכיר בחובתה המוסרית כלפי נפגעי האלימות המינית.
לצורך מימוש מרכזי הסיוע הוקצב סכום של כמה מליוני שקלים שהכריז עליו רוה"מ בישיבת הועדה לקידום מעמד האישה שעסקה בסוגיות הללו. קיים ויכוח על הסכום המדויק ובשלב זה הצעות החוק מוקפאות עד לקבלת סיכום עמדת הממשלה בנושא. להצעות החוק חלק רב בשכנוע העקרוני משרד ראש הממשלה בחשיבות קידום הנושא והקצאת משאבים כספיים לכך.
נושאים חקלאיים והתיישבותיים:
הישגים בחוק ההסדרים האחרון – הוצאו סעיפים שאמורים היו להכשיר את הקרקע לפגיעה בפטור מחוק ההגבלים העסקיים בחקלאות. המשמעות היא כי במידה והאוצר יצליח לבטל את הפטור יש סכנה לקיומו של ענף החלב כענף מתוכנן הדבר יכול להוביל לפגיעה קשה ברווחיות ענף הרפת שהינו הרווחי בענפי החקלאות הקיבוצית.
העברת תיקון 12 לחוק ההסדרים (תקנה 3 ו 4) – על פיו הסדרי המס של הקיבוצים והמושבים יוארכו לשנת 2012. המשמעות היא כי הקיבוצים יוכלו למכור את אחזקותיהם ומניותיהם במפעלים ארציים (תנובה, הזרע, חברת אלון ועוד) להיות פטורים ממס ולהשקיעם בהקמת קרנות פנסיה לחברים.
כמו כן טופלו גם הנושאים הבאים: פיצויים להתיישבות בעקבות נזקיי מלחמת לבנון השנייה; טיפול שוטף בנושא גניבות ציוד חקלאי; טיפול בפניות הקיבוצים בנושא מתנדבים מול משרד הפנים; טיפול בנושא הנחות בקרקעות לאזורי עדיפות.
הצעות לסדר במליאה:
מספרם הגבוה של תאונות הדרכים; מכתב הסירוב לרוה"מ של תלמידי ישיבות; הצעת הרפורמה בחינוך של שרת החינוך; האירוע הביטחוני בגבול עזה – כרם שלום; פיטורי חיילי צד"ל לשעבר מחברת חשמל; ניסוי גרעיני בצפון קוריאה; מקרי המוות בעקבות הדבקות בשפעת; אי תשלום משכורות ברשויות המקומיות; החלטת בג"צ על אישור רישום זוגות חד מיניים; הסכם הפסקת האש עם הרשות הפלסטינית; הפגנת החיזבאללה בלבנון כנגד הממשלה והשלכותיה על ישראל; ירי על פורץ בחוות "שי" בדרום הארץ; קרבות בין פלגים בעזה; השבתת המשק על ידי ההסדרות.
דיונים מהירים בועדות הכנסת:
ו. כלכלה - העלאת עמלות העובר ושב של הבנקים ב-5% בעקבות סיום עסקת החבילה שנחתמה בין ועדת כלכלה והבנקים; אבטחת אספקת דלק לישראל במצב חירום במסגרת הפרטת בז"ן; אישור פרסומת סמויה לערוצים המסחריים ע"י מועצת הרשות השניה.
ו. כספים – חשיפת שמות שותפי קבוצת "סרבוס" בגרעין השליטה בבנק לאומי; הפיכת שדרות ויישובי קו עוטף עזה ליישובי קו עימות;
ו.לענייני ביקורת המדינה – חשש למעמדו של מוסד מבקר המדינה
ו. חינוך – הטיית תוצאות משחק כדורגל ע"י שחקני הפועל ב"ש; תוצאות סקר חדש אשר בדק את יחס התלמידים היהודים לערבים ולהיפך.
ו.הפנים-מצב פליטי רצח העם מחבל דארפור שמגיעים לישראל דרך גבול מצרים ומוחזקים במעצר במעמד מסתננים ממדינה עוינת.
שאילתות:
פערים בתקציבי חינוך עבור אזרחים ערבים; הקפאת איוש הנחלות ע"י מינהל מקרקעי ישראל; חריגה מסמכות של מינהל מקרקעי ישראל בנושא איוש נחלות; עלייה בשתיית אלכוהול בקרב נוער; קצבאות עבור חולי אלצהיימר; הפלרת מי השתייה; אי סדרים בביה"ס מקיף ב' באשקלון.
פניות ציבור:
במהלך המושב טופלו פניות ציבור רבות ומגוונות כגון: פניות בנוגע לקבלת אשרות כניסה לארץ וקבלת אזרחות של אזרחים זרים (מקרים אלה טופלו מול משרד הפנים); מקרים הומניטריים של תושבים פלסטינים שעוכבו במחסומי צה"ל, תושבים אשר נזקקו לאישורי מעבר וכן מקרי התעללות ופגיעה באוכלוסייה (מקרים אלה טופלו מול גורמי הביטחון השונים) במטרה לסייע במהירות האפשרית. פניות בנוגע לבעיות הדיור הציבורי,סיוע לחולים בבדיקת זכאותם לטיפול בקופות החולים.
בנוסף לפניות פרטיות,טופלו פניות רבות בנושאים הנידונים בוועדות הכנסת ובהצעות חוק שעל הפרק,כדוגמת: הרפורמה במס והעלאת שווי השימוש ברכב,מניעת עישון במקומות ציבוריים וכו'.
