ח"כ חיים (ג'ומס) אורון – סיכום פעילות אפריל 2006 – מרץ 2007

חקיקה

הצעות חוק שאושרו בקריאה ראשונה:
1. הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקוני חקיקה –הגדרת נכה): על פי חוק נכי רדיפות הנאצים, כל מי ששהה על אדמת גרמניה ביום 1.1.47, נשללה ממנו הזכות לקבלת קצבה על פי החוק, גם אם מעולם לא קיבל קצבה כלשהי מגרמניה. הצעת חוק זו באה לבטל את ההפליה שנקבעה בחוק ההסדרים 2000 ולהעמיד את ניצולי השואה מ-1.1.47 באותו מעמד כמו ניצולי השואה הזכאים לתגמול על פי החוק העיקרי. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17 הוחלט להחיל עליה דין רציפות.
2. הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון – כפל קצבה): המוסד לביטוח לאומי נוהג כיום להפחית מהגמלה המגיעה לנכה רדיפות הנאצים את גמלת הזקנה המגיעה לו. הדבר פוגע בנכי רדיפות הנאצים שחלקם הגיעו למצב כלכלי נחות שקשה להשלים עמו, בייחוד לאור העובדה שממשלות ישראל ניצלו היטב את השילומים שממשלת גרמניה העבירה למדינת ישראל על חשבון אותם נכי רדיפות הנאצים. הצעת חוק זו, באה להקל מעט על מצבם של נכי רדיפות הנאצים בישראל, ולא להציג את מי שמקבל קצבת זקנה מהמוסד לביטוח לאומי כאדם עתיר אמצעים שראוי להפחית את קצבת הזקנה שלו מקצבת הנכות שמגיעה לו כנכה רדיפות הנאצים. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ביום ה-12.3.2007.
3. הצעת חוק השכר בשירות הציבורי (הכנסה מרבית): הצעת חוק זו באה להגביל את השכר במגזר הציבורי ולקבוע כי השכר המקסימלי לא יעלה על שכרו של נשיא בית המשפט העליון. כמו כן היא מציעה להגביל בחוק את השכר במגזר הציבורי ולקבוע כי כל מי שמקבל, מעניק או מאשר שכר חורג, עובר עבירה פלילית שעונש מאסר בצידה כמו כן, החוק קובע כי מי שמקבל שכר חורג ישיב את כל הסכום החורג לקופת המדינה, בנוסף לעונש הקבוע בחוק. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17 הוחלט להחיל עליה דין רציפות.
4. הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – פרוטוקול וזכות עיון במסמכים): מטרת הצעת החוק לעגן את זכות העיון במסמכי ועדה מקומית לחברי ועדה המעוניינים בכך לצורך פעילותם. הצעת החוק נועדה לפתור בעיה חמורה הקיימת היום, במיוחד בועדות מקומיות מרחביות המשותפות למספר רשויות מקומיות, בהן מרבית חברי מועצת הרשות אינם חברי הועדה המקומית. במקרים אלו נוצר מצב שחברי המועצה מנותקים מנושאי התכנון והבנייה ונמנע מהם לקבל מידע כלשהו על תוכניות הבנייה ביישוביהם. הצעת חוק זו נועדה להסדיר את דרכי העיון של חברי מועצות הערים במסמכים הנוגעים למרחב התכנון המקומי. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה ביום ה-13.3.2007.
5. הצעת חוק שירות ביטחון [נוסח משולב] (תיקון – פטור משירות למלש"ב): סעיף 36 לחוק שירות הביטחון קובע כי ניתן להעניק פטור מחובת שירות סדיר רק ל"יוצא צבא". כלומר, לאדם מעל גיל 18. בהתאם, לא ניתן לפטור מי שטרם מלאו לו שמונה עשרה שנה. הצעת חוק זו מבקשת לתקן את המצב הקיים בו מיועד לשירות בטחון, אשר ידוע לו כי הוא עתיד לקבל פטור מהשירות הצבאי מסיבות שונות, לא מקבל את הפטור עד ליום הולדתו השמונה עשרה, ובכך נמנעת ממנו האפשרות להשתלב במערך השירות הלאומי, דבר המצריך הצגת פטור משירות צבאי. הצעת החוק קובעת כי במידה ויובהר לראש מנהל הגיוס של צה"ל שהמועמד לגיוס יהיה פטור משירות צבאי מסיבות שונות, ניתן יהיה להודיע למועמד על כך לפני שמלאו לו שמונה עשרה שנים. הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בכנסת ה-16 ובכנסת ה-17 הוחלט להחיל עליה דין רציפות.


הצעות חוק שאושרו בקריאה טרומית:
1. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – עדכון התוספת החמישית): מנגנון עדכון עלות סל הבריאות הקבוע בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, איננו כולל שלושה מרכיבים חשובים: גידול האוכלוסייה, הזדקנות האוכלוסייה ושיפורים טכנולוגיים. העדרם של מרכיבים אלה שוחק את עלות הסל במאות מיליוני שקלים. חוק זה נועד לתקן את מנגנון עדכון הסל, כך שיכלול גם את המרכיבים הנ"ל. הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ביום ה-19.7.2006. הצעת החוק עלתה לדיון והצבעה בקריאה ראשונה, ביום ה-12.3.2007, אך בשל התנגדות הממשלה ההצבעה נדחתה למועד אחר.
2. הצעת חוק פיצויי פרישה ממקום עבודה: הצעת חוק זו באה להחליף את חוק פיצויי פיטורים, שלמרות היותו חוק חברתי מתקדם, שולל מעובד המתפטר מעבודתו, גם אם בהתראה ראויה, את זכותו לפיצויים. מי שאינו עובד מדינה, אינו "בכיר", אינו עומד להיבחר לראש עיר, ואינו מעוניין להתרשל בעבודתו כדי לאלץ את מעבידו לפטרו, יאבד חיסכון משמעותי מאוד כשינסה למצות את אפשרויותיו בשוק העבודה באמצעות עזיבת מקום עבודה ומעבר לאחרת, תוך שיפור תנאי שכרו ועבודתו. הצעת חוק זו נועדה לתקן עיוות זה, תוך חיוב המעסיקים להפקיד באופן שוטף את דמי הפיצויים בקופת חיסכון שתעמוד לרשות העובד כאשר יסיים את התקשרותו עם המעביד, תהיה הסיבה אשר תהיה, ובלבד שעבד אצל המעסיק שנה רציפה. בחוק קבועות גם נסיבות מיוחדות המזכות בפיצויים במקרים בהם נאלץ עובד להתפטר לפני שעבד שנה. הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ביום ה-17.1.2007.
3. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – תקרת תשלום משפחתית לחולים כרוניים): החולים הכרוניים במדינת ישראל משלמים כיום סכום מרבי עבור תרופות לחודש, העומד על 672 ₪ בחישוב רבעוני, בהתאם לקופת החולים בה מבוטח החולה. תקרת תשלום זו הינה יחידנית ובמשפחה בה שני חולים כרוניים או יותר, קיימת תקרה נפרדת עבור כל חולה. הצעת חוק זו מבקשת לקבוע תקרת תשלום משפחתית לחולים כרוניים, בכדי למנוע את הפגיעה במשפחות רבות אשר נדחקות פעמים רבות לבחירה בין מוצרים בסיסיים כגון מזון וצריכת חשמל לבין תשלומים על תרופות. הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ביום ה-8.11.2007.
4. הצעת חוק פקודת מס הכנסה (תיקון – ניכויים שאין להתירם): מטרת הצעת חוק זו היא לקבוע כי משכורות גבוהות במיוחד המשולמות על-ידי מעבידים למנהלים ולעובדים בכירים, לא יוכרו כהוצאות המותרות בניכוי מהכנסות המעביד, בחלק שהוא מעל השיעור המוצע.בשנים האחרונות הולכת וגוברת תופעה של תשלום משכורות עתק למנהלים בכירים, כאשר עובדים רבים באותם מקומות עבודה ממשיכים להשתכר שכר מינימום. הצעת חוק זו אינה מגבילה כמובן את גובה המשכורת אותה רשאי מעביד פרטי לשלם למי מעובדיו, אך קובעת כי במשכורות גבוהות במיוחד אין אפשרות לשתף את המדינה בהוצאות השכר, על-ידי ניכוי ההוצאה מהכנסות המעביד החייבות במס, אלא עליה להיות משולמת במלואה מכיסו של המעביד לאחר תשלום מיסיו. הוראה דומה קיימת בדיני המס בארצות הברית. הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ביום ה-5.7.2006.
5. הצעת חוק האזרחות (תיקון – אזרחות לקרובי חייל): הצעת החוק קובעת כי הוריו של חייל שהשלים שירות סדיר של שנה רשאים לקבל מעמד של תושב ארעי. החוק קובע עוד כי לאחר השלמת השירות הסדיר, רשאים ההורים להישאר בארץ כתושבים ארעיים עד למלאת ארבע שנים לשהותם בארץ, אז יהיו זכאים לקבל מעמד של תושב קבע. במלאת חמש שנים לשהותם של ההורים בארץ יהיו זכאים ההורים להתאזרח, בכפוף לכך שמרכז החיים של ההורה ושל החייל הם בישראל. עוד נקבע בחוק שמי שהשתחרר משירות סדיר משנת 2000 ועד היום ולא הגיש בקשה בזמן שירותו בצבא, בשל המדיניות שהייתה נהוגה עד כה בנושא זה, רשאי להגיש בקשה למתן מעמד להוריו. הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ביום ה-28.2.2007.
6. הצעת חוק התכנון והבניה (תיקון – ניהול פרוטוקול על ידי ועדה מקומית): לוועדה המקומית תפקידים רבים והיא פועלת כגוף משפטי לכל דבר ועניין, ובכלל זה מתן היתרי בנייה, מתן חוות שונות לועדה המחוזית לרבות חוות דעת לעניין תכנית בניין עיר או שינוי לה, מתן ידיעות על צרכיי התכנון לועדה המחוזית, ייזום תכנית מתאר מקומיות ועוד. בועדות מקומיות רבות, על ועדות המשנה שלהן, לא מנוהל פרוטוקול המשקף את מהלך הדיון ותחת זאת נרשמות החלטות בלבד. הצעת חוק זו נועדה לתקן מצב הדברים הבלתי תקין ולקבוע כי ועדה מקומית תנהל פרוטוקול בכל נושא המתנהל בה, אשר ישמש את הציבור הרחב ואת הועדה המחוזית. בצורה זו מובטח כי תכנון העיר ישקף בצורה טובה יותר את רצון התושבים. הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית ביום ה-14.3.2007.

הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת:
1. הצעת חוק נציבות זכויות אדם: בישראל ניכר חסרונו של גוף ממלכתי ציבורי המופקד על קיום ואכיפה של נורמות וחוקים בתחום זכויות האדם. הצעת חוק זו מבקשת להקים נציבות זכויות אדם שתענה על הצרכים המיוחדים בכל הנוגע לקידום ואכיפה של זכויות אדם במדינת ישראל. תפקידיה של הנציבות יכללו: דווח לממשלה, בחינת התאמה של חקיקה מקומית לאמות מידה בינלאומיות בהגנה על זכויות אדם, חינוך וקידום מודעות לזכויות אדם, טיפול ובירור תלונות על הפרות זכויות אדם ושיתוף פעולה עם גופים בינלאומיים. הממשלה התנגדה להצעת החוק והיא לא אושרה בקריאה טרומית ביום ה-12.7.2006. הצעת החוק הונחה מחדש על שולחן הכנסת.
2. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון – טיפול בתלונות על ידי נציב קבילות הציבור): בירור תלונות על ידי נציבות קבילות הציבור במשרד הבריאות אורכת לעיתים זמן רב, גם במקרים בהם נדרשת תשובה דחופה מכורח מצבו של החולה. הצעת חוק זו נועדה לתחום את זמן הטיפול בקבילות על ידי נציב הקבילות, לחייב את קופות החולים לתת מענה לפניות נציב הקבילות בזמן סביר. הממשלה התנגדה להצעת החוק והיא לא אושרה בקריאה טרומית ביום ה-27.2.2007.
3. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון- ביטוח בריאות לתושב ששהה מחוץ לישראל לצורך לימודים): סעיף 58(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע תושב ישראל השוהה בחו"ל תקופה העולה על שנתיים ואינו משלם דמי ביטוח בריאות, או שהוא מפגר בתשלומיו יותר מ-12 חודשים, תישלל ממנו הזכות לקבלת שירותים רפואיים בישראל. על מנת לשוב ולהיות זכאי לקבלת שירותים רפואיים בישראל, עליו להמתין בארץ למשך תקופה שלא תעלה על 18 חודשים. במצב הדברים היום תושבי המדינה שיצאו ללימודים מחוץ לישראל ומסיבה של הזנחה ו/או אי ידיעה לא שילמו דמי ביטוח לאומי, נגרעים מרשימת המבוטחים, ועם הסדרת חובם למוסד לביטוח לאומי, עליהם לשהות בישראל לתקופה של לפחות ארבעה חודשים כדי לשוב ולהיות מבוטחים, דבר הפוגע בלימודיהם. הצעת חוק זו מבקשת לתקן את העיוות הקיים ולאפשר לתושבים השוהים בחו"ל לצורכי לימודים, לשוב לרשימת המבוטחים, מיד עם הסדרת חובם למוסד לביטוח לאומי. הממשלה התנגדה להצעת החוק והיא לא אושרה בקריאה טרומית ביום ה-29.11.2006. הצעת החוק הונחה מחדש על שולחן הכנסת.
4. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – גמלת ניידות): הצעת חוק זו מבקשת לתקן את המצב הקיים בו המוסד לביטוח לאומי איננו יכול להעניק הטבות לנכה שעבר את גיל 65 וכך אנשים שהפכו נכים לאחר גיל 6 5הופכים לנטל כלכלי על החברה במקום לזכות בהטבה סוציאלית. הצעת החוק קובעת שאדם המוגבל בניידות ומלאו לו 65 שנה יהיה זכאי להטבה סוציאלית והשתתפות בהוצאות ניידות עקב נכותו. הממשלה התנגדה להצעת החוק והיא לא אושרה בקריאה טרומית ביום ה-27.12.2006. הצעת החוק הונחה מחדש על שולחן הכנסת.
5. הצעת חוק חלוקת זכויות פנסיה בין בני הזוג: החוק והפסיקה בישראל הכירו זה מכבר בזכויות הפנסיה, שצבר אחד מבני הזוג, כנכס משותף של בני הזוג, במידה ונצבר במהלך החיים המשותפים. למרות זאת, חוקי הפנסיה ממשיכים להתייחס לזכויות הנצברות כאל זכויות בלעדיות של העמית שעל שמו נצברו. הצעת חוק זו באה לשנות את המצב ולאפשר חלוקה אמיתית של זכויות פנסיה כחלק מפירוק השיתוף בין בני זוג. הצעת החוק יוצרת חלוקת רוחב של הזכויות, באופן שיותיר בידי כל אחד מבני הזוג "תיק" פנסיה עצמאי, אותו הוא יוכל להמשיך לנהל ואף להוסיף ולצבור בו זכויות.
6. הצעת חוק עסקאות עם גופים ציבוריים (תיקון - אכיפת חוקי עבודה והתקשרות עם מפרי חוקי עבודה): רבות מהחברות שמפרות חוקי עבודה מספקות שירותים לגופים ציבוריים ומקבלות בתמורה כספים ממשרדי ממשלה, מתאגידים ציבוריים ומעיריות. הצעת חוק זו אוסרת על הממשלה לתקשר חוזית עם ספק שהפר כל חוק מחוקי העבודה – בין אם הורשע על כך בהליך פלילי ובין אם נקנס בהליך מנהלי.
7. הצעת חוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2004 (תיקוני חקיקה) (תיקון - שירות בקהילה): בחוק ההסדרים לשנת 2004 נקבע כי משתתפי תכנית מהל"ב יבצעו עבודות שירות בקהילה, וזאת בכדי לאפשר ל"מובטלים כרוניים" להסתגל לשוק העבודה. עם יישום התכנית נראה כי מקומות אשר אושרו לעבודה בקהילה אינם מספקים כל כישורי עבודה למשתתפי התכנית, ובחלק גדול מהמקרים מדובר בעבודות דחק במשרה מלאה. הצעת החוק מבקשת לקבוע כי כל משתתפי התכנית שיופנו לשירות בקהילה יקבלו בתקופת השירות השלמה לגמלה עד גובה שכר מינימום, באמצעות תקציב השירותים תומכי העבודה של התכנית, דבר שיסייע באיתור מקומות עבודה ראויים.
8. הצעת חוק הרשויות המקומיות(תיקון - יעוד כספי הקצבות לתשלום משכורות) (הוראת שעה): הרשויות המקומיות והמועצות הדתיות נקלעו למשבר תקציבי והן מתקשות לספק שירותים חיוניים ולשלם שכר באופן סדיר לעובדיהן. בנוסף, מוטלים עיקולים על חשבונות הבנק של רשויות אלה והדבר מונע את תשלום השכר לעובדים. בהצעת החוק מוצע לקבוע, כהוראת שעה לתקופה של שלושה חודשים, כי מועצות דתיות ורשויות מקומיות המנויות בתוספת להצעת החוק, יפתחו חשבון בנק מיוחד אליו יועברו הכנסות הרשות המקומית וכל הקצבה שהיא מקבלת מהמדינה. הכספים שבחשבון יהיו חסינים מעיקול לתקופה של שלושה חודשים והשימוש בהם יהיה לצורך מימון הוצאות חיוניות בלבד ותשלום שכר וקצבה לעובדי הרשות המקומית.
9. הצעת חוק ביטוח בריאות ממלכתי (תיקון - ביקור בית לאנשים עם מוגבלויות): כיום, קיימת בעיית נגישות של אנשים עם מוגבלות למרפאות של קופות החולים ברחבי הארץ. הצעת חוק זו נועדה לסייע לציבור האנשים עם מוגבלות ולעודד את קופות החולים לזרז את הנגשת כל מתקניהם לציבור האנשים עם מוגבלות, ולקבוע שכאשר אדם עם מוגבלות לא מסוגל להגיע בכוחות עצמו למרפאה הוא יהיה זכאי לביקור בית, כולל טיפולים. כאשר הטיפול מחייב שימוש בציוד שלא ניתן להביא לבית החולה, קופת החולים, שאיננה נגישה לאותו אדם עם מוגבלות, תהא אחראית לסייע לחולה להגיע למרפאה, ולא בני משפחתו או עוברי אורח.
10. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תשלום גמלה לילד נכה): המתכונת החוקית הקיימת באשר למתן גמלאות לילדים נכים בחוק הביטוח הלאומי יצרה מצב בו ילדים עם נכויות קשות נשארו ללא גמלה, בעוד שיש קבוצות מסוימות של ילדים זכאי גמלה המקבלים אותה, למרות שדרגת נכותם ורמת העומס על המשפחה קטנים יחסית. לפיכך נדרשים שינויים מהותיים בחוק, אשר יתוו קריטריונים על-פיהם תינתן גמלה במקרים הקשים ביותר מבין הילדים הנכים המעוכבים התפתחותית והמהווים נטל טיפולי וכלכלי על המשפחה. הצעת חוק זו קובעת, כי הגמלה צריכה להינתן לילדים עם נכויות קשות ו/או מחלות ממושכות קשות, לפי קריטריונים תפקודיים בתחום המוטורי, הקוגנטיבי, ההתנהגותי וההסתגלותי או קריטריונים הקשורים במידת העומס המוטל על המשפחה. כמו-כן, נקבעה זכות ערעור על החלטתה באשר למתן גמלה לפי חוק זה. עוד נקבע, כי הזכאות לגמלה היא של הילד עצמו, ולא חשוב מהו מעמדו או מעמדם של הוריו בישראל (תושב, עולה). כמו-כן, הוסרה המגבלה, לפיה נשללה זכאותו של ילד לגמלה לפי חוק זה, כאשר הוא נמצא אצל משפחת אומנה.
11. הצעת חוק זכויות התלמיד (תיקון – הזכות להיבחן בבחינת בגרות ללא תשלום): לפי חוק זכויות התלמיד, התשס"א-2000, זכאי כל תלמיד להיבחן בבחינת בגרות ממשלתית המתקיימת במוסד החינוך שבו הוא לומד אלא אם כן לא עמד בתנאים שקבע שר החינוך בהתייעצות עם ועדת החינוך והתרבות של הכנסת. מאחר שכיום גובה משרד החינוך תשלום עבור הזכות להיבחן, מוצע לקבוע באופן מפורש בחקיקה כי הזכות להיבחן בבחינות בגרות תהיה בחינם, על מנת שכל תלמיד יוכל לגשת לבחינות, מבלי להתחשב בשיקולים כלכליים כלשהם.
12. הצעת חוק הלוואות לשכר לימוד (תיקון – גובה מזערי של הלוואה): מטרת הצעת החוק היא לקבוע את הגובה המינימאלי של הלוואה הניתנת לסטודנטים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל מתקציב המדינה לצורך מימון שכר הלימוד. הלוואות שכר לימוד מתקציב המדינה מאפשרות לסטודנטים רבים מהשכבות הסוציו-אקונומיות החלשות לסיים את לימודיהם לתואר האקדמי ולהשתלב בשוק העבודה. קיים הכרח להגדיל את גובה ההלוואות לבני שכבות אלה ובמיוחד נוכח כוונת הממשלה להעלות את שכר הלימוד באוניברסיטאות ולקבוע שכר לימוד דיפרנציאלי בפקולטות שונות.
13. הצעת חוק הבטחת הכנסה (תיקון - זכאות למלגה): הורה יחיד המבקש ללמוד, באופן חלקי או מלא, במוסד להשכלה גבוהה, נשללת ממנו באופן אוטומטי הזכות לקצבה. שלילת הקצבה חלה גם על הורה יחיד אשר שכר הלימוד שלו במוסד ללימודים ממומן באמצעות מלגה או מקורות מימון אחרים אשר אינם הכנסתו של ההורה היחיד. התיקון המוצע יאפשר למשפחות חד-הוריות לצאת ממעגל מקבלי הקצבאות, לכשתוכלנה להגדיל את אפשרויות התעסוקה שלהן ורמת הכנסתן.
14. הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון משך כהונת רב עיר): הצעת חוק זו באה לתקן את המצב הנהוג היום לפיו רב עיר נבחר מכהן בתפקיד ציבורי, אולם ע"פ החוק והתקנות הנהוגים כיום, כהונתו אינה מוגבלת בזמן. האינטרס הציבורי מחייב תחלופה במכהנים בתפקידים ציבוריים, ועל כן מוצע להגביל את משך הכהונה של רב עיר לתקופה שלא תעלה על עשר שנים.
15. הצעת חוק יסוד: זכויות חברתיות: הצעת חוק יסוד זכויות חברתיות הינה לבנת יסוד בפילוסופיה של מדינת הרווחה המודרנית. הצעת החוק באה להבטיח ארבעה עקרונות חברתיים ראשונים במעלה: א. שלכל תושב במדינה תהיינה זכויות חברתיות בסיסיות בהן: הזכות לקיום אנושי ורווחה חברתית, בכפוף למגבלות כלכליות סבירות ובלבד שעקב מגבלות אלו לא ייווצרו במדינה פערים חברתיים שאינם סבירים. ב. זכות ההתאגדות של העובדים שהיא זכות דמוקרטית ובסיסית. ג. זכות השביתה, שהיא לבנת יסוד בזכויות העובדים. ד. עקרון השוויון בעבודה ללא הבדל גזע, לאום, מין ודת.
16. הצעת חוק המועצה לביטחון חברתי וכלכלי: ממשלות ישראל, והכנסת בעקבותיה, מקבלות החלטות באשר לכלכלת מדינת ישראל בהתבסס על ניתוחים וניירות עמדה, המתגבשים ומוגשים על-ידי משרד האוצר ובנק ישראל, רובן ככולן. בשנים האחרונות התברר, לא פעם, כי תחזיות והערכות משרד האוצר התבדו ובהתאם, הצעות האוצר, אשר הפכו לחוקים בספר החוקים, היו בעלות השפעה שלילית על כלכלת ישראל. הרציונל העומד בבסיס הקמת המועצה הינו, כי קבלת ההחלטה הטובה ביותר, בכל נושא ככלל, ובנושאים חברתיים וכלכליים בפרט, יכולה להיעשות רק על בסיס של בחינת אלטרנטיבות שונות לפעולה ובחינת חלופות אלה זו לצד זו. המועצה לביטחון חברתי כלכלי, כדוגמת המועצה לביטחון לאומי, תהיה הגוף המקצועי, אשר יהא אחראי על בחינת הצעות משרד האוצר, אשר יש בהן כדי להשפיע על היבטים חברתיים וכלכליים, ותהא אחראית לגיבוש הצעות חלופיות, במידת הצורך, לעמדות והצעות משרד האוצר. בנוסף, תהווה המועצה גוף מייעץ בתחומים אלה לממשלה, שריה וחברי הכנסת.
17. הצעת חוק האזרחות (תיקון - מתן אזרחות לקרובי נפגעי איבה): מוצע להעניק אזרחות לקרובים מדרגה ראשונה של נפגעי איבה, על מנת שיוכלו לסעוד את הנפגע ולעזור לו במקום שכספי פיצויים לא יועילו, וכן לאפשר לקרובים השכולים להצטרף למדינת ישראל כאזרחים. הצורך בהצעת חוק זו התעורר עקב צעדים שנעשו לגירוש הורים של נפגעים בפעולות טרור.
18. הצעת חוק האזרחות (תיקון התאזרחותו של קטין אשר הוריו קיבלו אזרחות ישראלית מכוח השבות): הילדים הקטינים של עולים חדשים אשר מגיעים יחד עם ההורים או מצטרפים אליהם בשלב מאוחר יותר, כאשר הילדים עצמם אינם זכאי שבות, וכן הילדים הקטינים של אזרחים זרים אשר נמצאים בשלב התאזרחות בעקבות נישואים לאזרחים ישראליים, לא תמיד זכאים לקבלת אזרחות ישראלית. לא פחות בעייתית היא כניסתם של ילדים קטינים של מי שנשואים לאזרחים ישראלים ומגיעים ארצה במסגרת איחוד משפחתם. התיקון קובע שתוסדר זכאותם של הילדים לאזרחות ישראלית ללא תנאים מוקדמים כגון כניסה בו-זמנית ארצה עם ההורים והמצאות בחזקת ההורים בשנתיים שלפני הכניסה, לא תהיה גם עילה למשרד הפנים למנוע את כניסתם ארצה, היות ומניעת כניסתם נובעת מהחשד כי בהמשך יוותרו הילדים ללא מעמד חוקי בישראל וישהו כאן שנים רבות באופן לא חוקי.
19. הצעת חוק העונשין (תיקון – איסור שידול לחזרה בתשובה): לנוכח התרבות של מקרים בהם גופים דתיים שונים בישראל משדלים קטינים לחזור בתשובה, בין היתר באמצעות פעילות והפצת חומר הכולל איומים בבתי ספר, מוצע לאסור בחוק העונשין פעולות ישירות או עקיפות של מי שפועל מטעם גופים כאלה במטרה לשדל קטינים לחזור בתשובה. מבחינה מעשית שידול לחזרה בתשובה דומה לשידול להמרת דת, שהאיסור עליו קבוע בסעיף 368 (ב) לחוק העונשין. ההצעה מתייחסת לשידול קטין, שבדרך כלל דעותיו ואמונותיו מגובשות פחות משל אדם בוגר, לשנות אתת אמונתו ולהפוך מאדם חילוני לדתי, דבר שמן הראוי שישקול בינו לבין עצמו ללא כל לחץ או פיתוי חיצוניים.
20. הצעת חוק פקודת מס הכנסה (תיקון - תשלום לביטוח רפואי): בהעדר ביטוח רפואי המכסה את העלויות, עובדים הלוקים במחלה וממתינים לביצוע השתלה או ניתוח מיוחד או הזקוקים לתרופות, נעדרים תכופות ממקום העבודה, לעיתים אף חודשים ארוכים. עובדים רבים אף אינם כשירים לעבוד נוכח אי נטילת תרופות אשר יכולות לשפר דרמטית את מצבם הרפואי ולאפשר להם לשוב מהר יותר למעגל העבודה. במקרים רבים נוצרת זהות אינטרסים בין מעביד לעובד, כאשר מחד העובד, בדרך של ביטוח קיבוצי רחב יכול להגיע לעלויות ביטוח נמוכות, על פי הצעת חוק זו – 180 ₪ בשנה (15 ₪ בחודש), ומאידך למעסיק יש עניין רב בהבטחת ביטוח מסוג זה, כך שבקרות אירוע יוכל העובד לקבל טיפול רפואי ללא עיכובים של שנים ארוכות ולשוב לעבודה מבלי שמקום העבודה ניזוק באופן ניכר.הצעת חוק זו נועדה לקבוע התרת הוצאות המעביד לביטוח עובדו בפוליסה המעניקה כיסוי ביטוחי לביצוע השתלות, ניתוחים וטיפולים מיוחדים בחו"ל וכן לרכישת תרופות ואביזרים רפואיים אשר אינם כלולים בסל שירותי הבריאות.
21. הצעת חוק פקודת מס הכנסה (תיקון - פטור על פי דין לעוור ונכה 100%): המצב החוקי כיום קובע פטור על הכנסה מיגיעה אישית עד לסכום של 496,800 ₪ לשנה. אם אין הכנסה מיגיעה אישית, פטורה ממס הכנסה גם הכנסה שלא מיגיעה אישית עד לסכום של 59,520 ₪ לשנה. לנכה ועיוור 100% ניתן פטור ממס הכנסה שלא מיגיעה אישית בסכום קטן הניתן להכנסה מיגיעה אישית. הצעת חוק זו באה לתקן את העוול שנגרם לנכים רבים שאינם יכולים להרוויח סכומים כה גבוהים מיגיעת כפיים, ולקבוע כי נכה ועיוור יזכה לפטור באותו סכום הניתן להכנסה מיגיעה אישית.
22. הצעת חוק נכי רדיפות הנאצים (תיקון מס' 9) (תיקון - תגמול לאחר פטירת נכה): הצעת חוק זו נועדה לתקן את העיוות בתיקון מס' 9 לחוק נכי רדיפות הנאצים, שעניינו תגמול לבן זוג לאחר פטירת נכה. בשל שיקול תקציבי הוחל התיקון רק על בני זוג של נכים שנפרטו לאחר פרסום התיקון באוגוסט 1995. הוראת מעבר שרירותית זו יצרה אפליה בתוך קבוצת אלמני רדיפות הנאצים ואת זאת החוק המוצע מעוניין לתקן.
23. הצעת חוק מניעת כפל תקציבים (תיקוני חקיקה): מטרת הצעת חוק זו היא למנוע את כפל התקצוב של עמותות ומוסדות ציבוריים שונים. המצב הקיים בחוק היום מאפשר לגופים שונים לנצלו לרעה ולקבל כספים ממספר משרדי ממשלה לאותו סוג פעילות. מוצע לתקן את העיוות שנוצר ולקבוע באופן חד משמעי כי סוג פעילות מסוים של מוסד ציבורי יתוקצב על ידי מקור ממשלתי אחד בלבד. חשוב להדגיש כי הצעת החוק מבוססת על שתי חוות דעת של היועץ משפטי לממשלה.
24. הצעת חוק שירות המדינה (גמלאות) (תיקון – שעור קצבת הפרישה): סעיף ד' בחוק שירות המדינה מעמיד הגבלות בלתי סבירות בפני העולים, שכן רובם אינם מסוגלים להשתלב בשירות המדינה תוך שנתיים מיום עלייתם. מטרת התיקון לאפשר פרק זמן סביר יותר וכן לאפשר לעולים, אשר עלו לארץ בגיל מבוגר, להיות זכאים לפנסיה של 35% מן השכר הקובע. התיקון יאפשר לעולים עובדי מדינה להגיע למצב בו יוכלו ליהנות מפנסיה שתאפשר פרנסה בכבוד, כמו עובדי שירות המדינה הותיקים.
25. הצעת חוק הגבלת הפרסומת למוצרי טבק לעישון (תיקון – הגבלת הפרסום): הצעת החוק מבקשת לאסור לחלוטין פרסום למוצרי טבק ועישון בעיתונים, כתבי עת ובאינטרנט וזאת במטרה לסייע בצמצום, ככל הניתן, את מספר המעשנים החדשים, שעל פי מחקרים 80% מהם מתחת לגיל 18, והם קהל היעד של המפרסמים. בנוסף, איגוד הבריאות העולמי העריך כי אחוז המעשנים יפחת בכ-2.5% בעקבות הגבלת הפרסום.
26. הצעת חוק הגנת השכר (תיקון – תנאים לניכוי חוב משכר עבודה): סעיף 25(א) לחוק הגנת השכר קובע כי לא ינוכה משכר אלא הסכומים המוגדרים בו, ביניהם "חוב על פי התחייבות בכתב מהעובד למעביד". סעיף 25(ב) קובע כי משכרו האחרון של עובד שחדל לעבוד אצל המעביד לא ינוכה אלא "כל יתרה של חוב שהעובד חייב". הפסיקה קבעה בפסקי דין רבים כי מעביד אינו רשאי "לעשות דין לעצמו להחליט מה חייב לו העובד, כמה חייב ומדוע חייב ולנכות כל סכום משכרו, כישר בעיניו". במצב הנוכחי "חזיון נפוץ הוא שמנכה מעביד משכר העובד האחרון- ולא כדין – סכום כסף לפיצוי נזק שגרם לו לטענתו העובד ברשלנות". בתי המשפט מחייבים מעבידים בתשלום השכר במקרים אלה, אך המעבידים טוענים כנגד השתת פיצויי הלנה עליהם בטענה שנהגו בתום לב עקב פרשנות מוטעית של החוק. לעתים מקבלים בתי המשפט פרשנות זו ופוטרים את המעביד מתשלום פיצויי ההלנה. מוצע לשנות את החוק, כך שיהיו ברורים התנאים לניכוי סכומים משכרו של עובד בגין חוב, באופן שימנע פרשנות מוטעית של המעביד.
27. הצעת חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם: מוצע לבטל את חוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אמונתם, על מנת לתקן עוול של חוסר שוויון והפליה.
28. הצעת חוק זכויות עובדים במסגרת הבראת חברה: המצב הכלכלי במדינת ישראל בעת האחרונה הביא לקריסתן של עשרות חברות במשק המקומי וחייב חברות רבות לעבור תהליכי ייעול. חוק זה מבקש לעגן את זכויותיהם של עובדים בחברה המבקשת לעבור תהליך הבראה ולהשתקם, כך שזכויות העובדים יאוזנו באופן אופקי אל מול זכויותיהם של הנושים המבוטחים והנאמן.
29. הצעת חוק הנכים (תגמולים ופיקוח) (תיקון – הגדרת נכות): על פי המצב החוקי הקיים, נדרש כי חייל שחלה או הוחמרה מחלתו יוכיח כי הדבר אירע בתקופת שירותו ועקב שירותו. לאור הקושי העצום בעת פרוץ מחלה או בעת החמרתה בהוכחה כי הדבר אירע עקב השירות הצבאי, מוצע כי החייל יוכר כנכה צה"ל באם הדבר אירע בתקופת שירותו, מבלי לדרוש ממנו לעמוד בנטל הוכחת העובדה כי הדבר אירע עקב השירות.
30. הצעת חוק שכר מינימום לחיילים בשירות חובה: על-פי המצב הקיים כיום, חייל בשירות סדיר אינו מתוגמל בגין שירותו בסכומים המאפשרים לו לנהל אורח חיים עצמאי בדומה לבני שמונה-עשרה במדינות אחרות. חוק זה נועד לתגמל כל חייל בשירות סדיר בשכר חודשי בגובה שכר המינימום במשק. בכך יהיה כדי ליתן לחייל תמורה מינימלית הולמת בעבור הזמן והמאמצים שהוא מקדיש לטובת המדינה. חוק זה הינו חשוב במיוחד בימים אלו, כאשר היקף ההשתמטות משירות סדיר הגיע לממדים נרחבים ביותר. הדבר ישמש הן כתגמול הולם לאוכלוסייה שאינה משתמטת והן כתמריץ כנגד השתמטות.
31. הצעת חוק הגנת כינויי טרום המדינה: בעת האחרונה קמו מספר ארגונים הנושאים את שמם של ארגונים שפעלו בתקופת טרום המדינה. שימוש זה, פוגע, לעיתים, בשימור מורשת ארגוני העבר. הצעת חוק זו נועדה להגביל את השימוש בשמות ההיסטוריים של ארגונים אשר פעלו בתקופת טרום המדינה וזאת במטרה לשמר את המורשת ההיסטורית והערכים של הארגונים הללו.
32. הצעת חוק ההגבלים העסקיים (תיקון - פגיעה בציבור כמונופול): בחקיקה העולמית המתייחסת להגבלים עסקיים ההתייחסות להתחרות בשוק היא כאל גורם המונע פגיעה בציבור. העדר תחרות או תחרות מועטה יוצרים מצב שבו בעל או בעלים של השפעה מכרעת בשוק מנצל או עלול לנצל אותה לרעה. הקביעה האם קבוצת ריכוז מהווה מונופולין היא קשה ביותר, בפרט אם בשוק מסוים המחיר של מוצר או מוצרים קרובים מאוד אחד לשני יכולים להתפרש כהתחרות וגם כחוסר התחרות. לכן, במקרים שבהם אי אפשר לקבוע מונופולין על ידי חוסר תחרות או תחרות מועטה יש לקבוע באופן ישיר שפגיעה בציבור על ידי מי שהכוח בידיו הוא מעשה מונופוליסטי. הצעת חוק זו באה לתקן את החסר בחוק ההגבלים העסקיים, להרחיב את הסיטואציות שיראו אותן כמונופול על ידי קביעת קריטריון "נפגע ציבור" כאחד הקריטריונים המגדירים מונופול.
33. הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) (תיקון – פטור מארנונה למסגרות שיקום נכי נפש): מערך השיקום בשרותי בריאות הנפש במשרד הבריאות קונה שירותי שיקום עבור אנשים עם נכות נפשית. בדרך כלל האחריות על השיקום לטווח ארוך (מעבר לשיקום הרפואי) מוטלת על משרד הרווחה בכל סוגי הנכויות. בכל נושאי הרווחה כולל שיקום נכים, הנמצאים בזיקה למשרד הרווחה, ההפעלה היא באמצעות השלטון המקומי, אשר גם משתתף ב- 25% מעלות ההפעלה. השתתפות זו נמנעת מתחום שיקום נכי הנפש, דבר המפחית המשאבים העומדים לרשותם ומפלה אותם ביחס לנכים אחרים. חוק זה, בא לפצות באופן חלקי את נכי הנפש, על ידי כך שהרשויות לא יגבו ארנונה ממסגרות אשר מספקות שירותי שיקום לנכי נפש בהתאם לחוק לשיקום נכי נפש בקהילה 2000. החוק אינו מבדיל בין מסגרות המופעלות על ידי גורם פרטי או מלכ"ר היות והתשלום של משרד הבריאות עבורם זהה.
34. הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין): המגמה המסתמנת בשנים האחרונות הנה שיקום הנכים בכללותם על ידי שילובם בקהילה. שילוב בקהילה בעיקרו מורה אף על מתן הזדמנות לנכה לפרנס את עצמו ובני משפחתו באופן עצמאי. נכים המוגדרים כבעלי 150 אחוזי נכות, ואשר נקבעה להם קצבה מיוחדת על ידי המוסד לביטוח לאומי הנם קבוצה קטנה מאוד באוכלוסייה אשר חשוב לעודדה ולתמוך בה. מתן פטור מארנונה לעסק של נכה מקבוצה זו, הנו תמריץ שמאפשר ונותן הזדמנות לעסק כגון זה להתקיים ואף להפיק רווחים.
35. הצעת חוק לתיקון פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה (פיטורין) (בתי ספר שדה): פקודת מסי העירייה ומסי הממשלה קובעת פטורים שונים מארנונה לנכסים מסוימים. על מנת שלא להפלות בין מדרשות הלימוד ואכסניות הנוער השונות וליצור אחידות מסוימת במתן הפטורים מוצע בהצעת חוק זו להעניק גם למבנים של מרכזי הדרכה, שדה, טבע וסביבה פטור בדומה לפטור החלקי המוענק לאכסניות נוער, וזאת בשל המטרות הדומות של בתי ספר שדה למטרותיהן של אכסניות הנוער, וכן לאור הרצון לעודד את המשך פעילותן של בתי ספר שדה אלו.
36. הצעת חוק לתיקון פקודת הסטטיסטיקה (איסוף נתונים על פי מגדר): לא תמיד נעשה פילוח של הנתונים הנאספים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על פי מגדר, דבר הנחוץ במיוחד להבנת מגמות בחברה הישראלית ולגיבוש מדיניות בקשת רחבה של תחומים. מוצע לקבוע את איסוף הנתונים המגדרי בחוק מסיבות מהותיות ובכדי להתאים את מאגר הנתונים של ישראל למאגרים רבים ברוב העולם המתועש.
37. הצעת חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון – סל תשלומים מוזל): הצעה זו באה להקל על כל אזרח שמתקשר טלפונית לקבלת עזרה מעמותות לסיוע נפשי ורפואי, כגון ער"ן. מוצע כי שר התקשורת, בהסכמת שר האוצר, יקבע סל תשלומים מוזל שיכלול את כל העמותות העונות לקריטריונים של עמותות לעזרה נפשית, רפואית או לקידום חינוך ותרבות.

פעילות בועדות הכנסת
יו"ר ועדת האתיקה: ועדה האחראית על שיפוט חברי הכנסת בשל הפרת כללי האתיקה של הכנסת, עיסוק חבר הכנסת בעיסוק נוסף שלא כדין וכהונתו כנבחר בגוף ציבורי.
ועדת הכספים:
- ריכז והוביל את מאבק האופוזיציה בועדת הכספים ובמליאת הכנסת כנגד הגזירות הכלכליות בתקציב המדינה וחוק ההסדרים לשנת 2007: הגיש מאות הסתייגויות בשם סיעת מרצ לתקציב המדינה ולחוק ההסדרים, פעל לשינוי סעיפים רבים בחוק, להגדלת סל התרופות, להגדלת תקצוב חדרי הביטחון ומיגון הישובים בסובב עזה, לתקצוב המכון לחקר ימים ואגמים באילת, לפיתוח הנגב והגליל, לתקצוב הפגיות ומכוני הרדיותרפיה, לתקצוב שירותי בריאות התלמיד וטיפות החלב, להגדלת אכיפת חוקי העבודה, תקציבי החינוך והרווחה ועוד. הצליח להעביר הסתייגות לפיה יועברו 4 מיליון ₪ לשירותי בריאות הנפש במשרד הבריאות ו-4 מיליון ₪ נוספים יוקצו לבדיקות גנטיות ופעל להוצאת סעיפים שנועדו לפגיעה בפטור מחוק ההגבלים העסקיים בחקלאות.
- יו"ר תת הועדה לקידום חוקים הנוגעים לנכי רדיפות הנאצים: תפקיד תת-הועדה לקדם את הצעות החוק הנוגעות לנכי רדיפות הנאצים המונחות על שולחן ועדת הכספים ולנהל מו"מ מול משרד האוצר להשגת תמיכת הקואליציה בהצעות חוק אלה.
- פעל לאישור תקנות חוק ההסדרים במשק המדינה (תיקוני חקיקה) (הקלות במס בקשר להסדרי סיוע לחקלאים), הקובעות כי הסדרי המס של הקיבוצים והמושבים יוארכו עד לשנת 2012, כך שהקיבוצים יוכלו למכור את אחזקותיהם ומניותיהם במפעלים ארציים ולהיות פטורים ממס ולהשקיעם בהקמת קרנות פנסיה לחברים.
- פועל למען תשלום הפיצויים להתיישבות, בעקבות מלחמת לבנון השנייה והפיגור בתשלום הפיצויים על ידי המדינה.
- מיגון יישובי עוטף עזה: יזם שורה של דיונים בועדת הכספים בנושא ובעקבות פעולה משותפת של ועדת המשנה בנושא מיגון יישובי עוטף עזה ומוסדות החינוך בהם, בראשות ח"כ אורון ויו"ר ועדת הכספים, ח"כ יעקב ליצמן, אושרה לבסוף השלמת תקציב בסך 52 מיליון ₪ למיגון ישובי סובב עזה. 52 מיליוני הש"ח מיועדים להשלמת מיגון הישובים המצויים כקילומטר מהגדר ומהווים השלמה לתכנית מיגון בהיקף של 210 מיליוני ₪.
- טיפול בהפקעת קרקעות זמניות.
- יזם והוביל את הדיונים הנוגעים למצבו של בית החולים ביקור חולים ומאבק גמלאי בית החולים לקבלת הפנסיה.
- הוביל מאבק להגדלת תקצוב תנועות הנוער, שבסיומו הוקצו 20 מיליון ₪ נוספים לתקציב התנועות.
- מוביל את מאבק אחיות בריאות הציבור כנגד פיטוריהן ויישום העברת שירותי בריאות התלמיד וטיפות החלב לקופות החולים. ח"כ אורון הגיש בג"ץ כנגד הפרטת טיפות החלב.
- יזם דיון בנושא הפגיעה בעובדי חברת כרמל אולפינים בעקבות הפרטת בז"ן, שבסיומו שולם מענק פיצויים לעובדי החברה.
- יזם דיון בנושא הפגיעה בגמלאים בגופים שונים בשל שינוי גיל הפרישה, במסגרתו הוחלט שמשרד האוצר יעביר לועדת הכספים את הכתובת הממלכתית שתטפל בכל קבוצות הפנסיונרים שנפגעו משינויים בחוק גיל הפרישה ואינם מקבלים גמלאות או שקיימת פגיעה משמעותית בתשלומי הגמלאות שלהם. בסיום הדיון הוחלט על הקמת תת-ועדה שתעקוב אחר הנושא עד לפתרונו.
- פעל לסיכול כוונת האוצר להטיל מס בהיקף של 30% על קניית טרקטורונים. האוצר קיבל את הצעת הפשרה של ח"כ אורון, לפיה ההיטל יהיה בהיקף של 12% בלבד, יוחל בשנת 2007 וייבחן מחדש ב-2008.
- פועל להכללת הביטוח הסיעודי בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.
שדולת בריאות הציבור: יו"ר שדולת הבריאות בכנסת, שהוקמה במטרה למנוע את הפגיעות בשכבות החלשות ובמעמד הבינוני המוחלש של ציבור צרכני הבריאות בישראל בעקבות הקיצוצים הגדולים בתקציב הבריאות. פועל, בשיתוף ארגוני הרפואה השונים ליישום ראוי של הרפורמה בבריאות הנפש, לצמצום הפגיעה במחלקות הפגים בבתי החולים, במיטות במחלקות האשפוז הפנימי, בבית הספר לאחיות סיעודיות, באחיות בריאות הציבור ובתי הספר ולמען הרחבת סל שירותי הבריאות וקידום הרפואה הציבורית והמונעת בישראל. כמו כן, יזם הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לבדיקת מצוקת האשפוז בבתי החולים.
שדולות: חבר הלובי החקלאי ; השדולה למען אנשים עם מוגבלויות ; שדולה למען תנועות הנוער ; השדולה למען פליטי חבל דארפור שבסודן.


שאילתות
- למשרד התמ"ת: בנושא אכיפת חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א – 1951 בימים א'-ה'. בעקבות השאילתא הודיע שר התמ"ת אלי ישי על שינוי מדיניות האכיפה של החוק ומעתה מעסיק שלא שילם שעות נוספות לעובדו יהיה צפוי לסנקציות פליליות, וזאת לאחר שמאז קום המדינה משרד התמ"ת מעולם לא אכף סעיף זה ; בנושא יישום חוק שכר מינימום מותאם ; בנושא עקיפת סעיף החוק המשווה את תנאי עובדי חברות כוח האדם המוצבים במגזר הציבורי לעובדי המגזר הציבורי ; בנושא אכיפת חוק שעות עבודה ומנוחה: תשלום שעות נוספות ; בנושא מתן "התראות" למעסיקים מפרי חוק ; בנושא קיצוץ 50% בתקציבים עבור שירותים תומכי עבודה בתכנית מהל"ב.
- למשרד הבריאות: בנושא סגירת בית הספר לרנטגן ולדימות רפואי באסף הרופא ; בנושא המחסור ברופאים מרדימים בישראל ; בנושא הגדרת חולה כרוני ; בנושא שימוש חוזר במחטים בבתי החולים ; בנושא ביטול ההנחה על תרופות לגמלאים ; בנושא זכויות חולים עריריים.
- למשרד האוצר: בנושא פיקוח החשב הכללי עם יישום החוזים בין המדינה לקבלני כוח האדם ; בנושא מתקן למיצוב/מיצוק באתר הארצי לפסולת רעילה ברמת חובב ; בנושא תקצוב לחיזוק העיר ירושלים ; בנושא העברת 100 מיליון ₪ מהרזרבה הכללית למשרד התמ"ת ; בנושא התקנון האחיד של קרנות הפנסיה ; בנושא יישומו של חוק עסקאות עם גופים ציבוריים ; בנושא השירות הצבאי כקריטריון קבלה לעבודה במשרדים ממשלתיים ; בנושא תשלום הביטוח הלאומי בגין בקשה לקביעת אחוז נכות לצורך קבלת פטור ממס הכנסה.
- למשרד הרווחה: בנושא הפסקת המענה הטלפוני האנושי על ידי המוסד לביטוח לאומי.
- למשרד החקלאות: בנושא פיצוי המשפחות שנפגעו בעקבות סגירת ענף גידול האווזים ; בנושא תקציב רשויות המרעה במשרד החקלאות.
- למשרד הפנים: בנושא אכיפת חוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים.
- למשרד הביטחון: בנושא הפניית נכי צה"ל בעלי נכות נפשית לטיפולי רפואה משלימה ; בנושא כוח אדם חסר בלשכת השיקום ברחובות ; בנושא הריסת בתים בכפר פונדק.
- למשרד לביטחון פנים: בנושא השלמת חקירתם של 50 תיקי רצח ; בנושא התנאים בבית המעצר "נגב".
- למשרד התחבורה: בנושא רעש המטוסים מעל הישוב רמת פנקס.
- למשרד הבינוי והשיכון: נהלי הפנייה לוועדה המיוחדת להלוואות לדיור ; בנושא פעילות "מחצבי אבן" בנשר ; בנושא הועדה המחוזית להחכרת קרקע ; בנושא מרעה עדרים ביער ; בנושא שטחי מרעה לרועים הבדואים בנגב.
- למשרד המשפטים: בנושא מתן התראות למעסיקים מפרי חוקי עבודה כחלק מהאכיפה הפלילית.
- למשרד להגנת הסביבה: בנושא זיהום סביבתי על ידי מפעל תמ"מ.
- למשרד החינוך: בנושא התוכנית "זמן מסע" של קרן לבייב לחינוך וזהות יהודית. בתשובה לשאילתה הודיעה שרת החינוך כי בכוונת מנכ"ל המשרד להנחות את מנהלי המחוזות שלא לאשר את השימוש בתכנית בבתי הספר היסודיים הממלכתיים במערכת החינוך.

הצעות לסדר
- בנושא הסכסוך הישראלי-פלסטיני: החלטת אבו-מאזן לקיים משאל עם בנוגע למסמך האסירים, החלטת שר הביטחון להעביר משלוח נשק למשמר הנשיאותי הפלסטיני, פגישת ליבני-אבו מאזן וההסלמה ביחסי הפתח לחמאס ברצועה, ביקור ראש הממשלה בארה"ב, פעילות צה"ל בבית-חנון, הרג הילדה הפלסטינית סמוך לענתא, פגישת אולמרט-מובארק, התנכלויות תושבי הישוב היהודי בחברון לתושבים הפלסטינים, הפסגה בסעודיה בין אבו-מאזן לראש הלשכה המדינית של החמאס, הסכם מכה, הפסגה המשולשת אולמרט-אבו מאזן-רייס.
- בנושאים חברתיים-כלכליים: דו"ח חריגות השכר במגזר הציבורי, הקשר בין הון לשלטון והאיומים על שר האוצר, פיטורי 700 אחיות בתי הספר, השביתה הכללית של איגוד הבמאים והתסריטאים ,סקר לפיו אחד מתוך שלושה ישראלים תומכים בשחרורו של יגאל עמיר, פינוי תושבי שדרות על ידי גורמים פרטיים, השביתה הצפויה במשק בשל הלנת השכר ברשויות המקומיות, דו"ח העוני האלטרנטיבי של עמותת "לתת", דו"ח האגודה לזכויות האזרח בנושא הפרת זכויות עובדים, הפרטת שירותי הרווחה על ידי המדינה.
- בנושא החינוך: ח"כ אורון יזם דיון דחוף בועדת החינוך של הכנסת בנושא כוונת אוניברסיטת תל-אביב לסגור את בית הספר לרפואת שיניים.
- בנושא הבריאות: הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית לנושא המשבר המתמשך במערכת הבריאות, הרחבת הביטוחים המשלימים על ידי קופות החולים, טיפול משרד הבריאות בהתפרצות החיידק העמיד לאנטיביוטיקה.
- בנושא הבדואים: דו"ח משרד המשפטים לאו"ם המתייחס לנושא הפחתת האפליה כלפי האוכלוסייה הבדואית בישראל ודו"ח התגובה של ארגוני זכויות האדם.
- בנושא התנהלות שלטונית: דו"ח מבקר המדינה לשנת 2005, אופן טיפול הממשלה בהצעות לשינוי שיטת הממשל, חטיפת שני החיילים בגבול הצפון, מצב העורף במלחמה.
- יזם דיונים דחופים בועדת הכספים בנושא הליך הפרטת בתי הזיקוק באשדוד, בנושא מצוקת עובדי הרשות המקומית בעראבה ובנושא הפגיעה בעובדי כרמל אולפינים בעקבות הפרטת בז"ן.
- יזם דיונים דחופים בועדת העבודה, הרווחה והבריאות בנושא הפרטת המרכז לטיפול בנפגעי הסמים בחיפה ובנושא הרחבת הביטוחים המשלימים על ידי קופות החולים.
- יזם דיונים במליאת הכנסת בנושא כליאת הפליטים הסודאנים מחבל דארפור בבית הכלא בישראל ובנושא הג'נוסייד הארמני וההכרה הישראלית בו.

פניות ציבור
ח"כ אורון מטפל במאות פניות ציבור בנושאים שונים ומגוונים אל מול משרדי הממשלה השונים: סיוע בהשגת אשרות כניסה מהשטחים לישראל לקבלת טיפולים רפואיים, לימודים והשתתפות בכנסים שונים ; סיוע לחולי סרטן ומחלות קשות אחרות בקבלת תרופות וסבסודן על ידי קופות החולים; סיוע במניעת הריסת בתים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב; סיוע לאזרחים שנתקלו בבעיית תשלום דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי; סיוע בקבלת תקציבים לפרויקטים בתחום החינוך, הרפואה והרווחה ועוד ועוד.
כמו כן, בשל היותו ממנסחי חוק פינוי-פיצוי מהווה ח"כ אורון כתובת לפניות מרובות מצד תושבי גוש קטיף ועומד בקשר רצוף עם מנהלת סל"ע בכל הקשור למצב המפונים ומפעלי התעשייה בארז.
בנוסף, מנהל ח"כ אורון פעילות שוטפת מול המנהלה לתאום פעולות הממשלה למגזר הבדואי בנגב ומול משרדי הממשלה השונים ליצירת אמון מחדש עם חלקים באוכלוסייה הבדואית, לקידום זכויותיהם של הבדואים בנגב, לעידוד הידברות, הקשבה ושינוי המדיניות הנוכחית של המדינה כלפי הבדואים בנגב.