ח"כ זהבה גלאון

ילידת בריה"מ (1956);
עלתה לארץ בגיל 4;
בעלת תואר ראשון בחינוך ותעודת הוראה בלשון ובחינוך מיוחד ממכללת בית ברל;
לומדת לתואר שני בחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים;
תושבת פתח תקוה;
נשואה ואם לשני בנים.


יו"ר סיעת מרצ בכנסת; יו"ר הוועדה הפרלמנטרית למאבק בסחר בנשים; חברה בוועדת הכנסת ובוועדה לקידום מעמד האישה.


קודם להיבחרה לכנסת שימשה גלאון כמנכ"ל הראשון של ארגון בצלם, מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים; כמזכ"ל רצ וכחברה בצוות המזכ"לים של מרצ; את פעילותה הפוליטית החלה במאבק למען פתיחת קולנוע 'היכל' בפתח תקוה בשנות ה-80. קיבלה בשם בצלם את פרס הנשיא קרטר לזכויות האדם; זכתה בפרס "נשים מבטיחות" מטעם המועצה האמריקנית של נשים יהודיות (NCJW) על פעילותה למען נשים; על פעילותה למען שלום עם העם הפלסטיני זכתה (יחד עם ד"ר חנן עשראווי) בפרס מהאטמה גנגדי לשלום ולפיוס הניתן בדרום-אפריקה.

זהבה גלאון נבחרה לכנסת מטעם מרצ בשנת 1999 והיתה במהירות לאחת מחברי הכנסת הבולטים, הפעילים והמוערכים במשכן. מאז היבחרה ביססה גלאון את מעמדה כחברת כנסת אמיצה המשמיעה קול ברור ועקבי למען השלום, זכויות האדם וזכויות מיעוטים, מעמד האשה ושלטון החוק. גם כאשר אין זה פופולארי וגם כאשר הקונסנזוס מתיישר לימין.
ללא לאות מתריעה גלאון על הקורה ב"חצר האחורית" של המדינה, מגינה על זכויות האדם של כולנו ומשמשת כפה לקבוצות שקולן לא נשמע דיו בזירה הציבורית. השילוב המיוחד של להט, עמדות ברורות, אמונה ונאמנות לדרכה מאיר את דרכה הפוליטית של גלאון ומשמש לה מצפן ומצפון.


ציוני דרך בפעילותה של גלאון בכנסת

מאבקים ציבוריים: הובילה את ההתנגדות הפרלמנטרית והציבורית למלחמת לבנון השנייה ועתרה לבג"צ בדרישה לפרסום הפרוטוקולים של ועדת וינוגרד לחקר אירועי מלחמת לבנון; נאמנה להגנה על זכויות אדם גם ובמיוחד בעת טרור; נאבקת לקידום השלום, לפינוי ההתנחלויות ולהצבתו של כוח רב-לאומי בעזה; לשיפור תנאי המעצר בישראל; נגד כינון חוקה שמקבעת נישואין רק על-פי הדין הדתי; נגד הטרדות מיניות בכלל והטרדות מיניות בצה"ל; נגד מיסוד הזנות בחקיקה; להדחת הנשיא קצב מכהונתו; לקידום נישואים אזרחיים בישראל; נגד השחיתות השלטונית ולמען מעמדו של בית-המשפט העליון; לשילובן של חיילות במערך הלחימה הקרבי בצה"ל; לקיום מצעד הקהילה הגאה בירושלים.

עתירות לבג"צ: לביטול חוק האזרחות, שמונע איחוד משפחות של אזרחי ישראל הערבים עם בני זוגם; נגד קיומו של מתקן חקירות סודי ("1391"); בדרישה לממן נישואין אזרחיים בחו"ל; ובתביעה לאסור מתן הגנה ביטוחית למנהלים ודירקטורים מטרידים מינית.

חקיקה: לייצוג הולם של נשים בפוליטיקה; לייצוג הולם ושוויון הזדמנויות בעבודה ובמגורים; לאיסור סחר בבני-אדם, הכולל איסור סחר בנשים לעיסוק בזנות, איסור סחר במהגרי עבודה ובאיברים; להחמרת הענישה כנגד סוחרי נשים והכרה בנשים הנסחרות בזנות כקורבנות עבירה; קידום חקיקה להפללת לקוחות של תעשיית הסחר בנשים; לביטול ועדת ההריונות ומתן אפשרות לנשים להחליט על זכותן להפלה; להכרה בחיילים שנפגעו באופן פיזי במלחמות ישראל כ"הלומי קרב"; להחמרת הענישה כנגד גברים מכים; להקמת מרכזים לנפגעי תקיפה מינית בחדרי מיון בבתי-חולים; למתן טיפול פסיכולוגי לנפגעי תקיפה מינית; למתן תגמולים לנשים מוכות שיוצאות ממקלטים לנשים מוכות; להגנת פרטיותם של נפגעי תקיפה מינית; לאיסור אפליה מטעמי נטייה מינית ולמתן חופשת לידה לבני זוג מאותו המין; לאיסור התעללות בבעלי חיים.