סיוטים וחלומות

חלומות סיוטים

הם זהו חלום רע, עלילתי (זיכרון מוחשי), שבד”כ מעיר וגורם לילד לחפש קרבה וניחום של ההורה והילד מסוגל לספר להורה את תוכנו. זוהי הפרסומניה הנפוצה ביותר, המתרחשת בשנת REM, במחצית השנייה של הלילה. טכניקות של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, כמו הרפיה ודמיון מודרך ופיתרון של חלומות העובדות על הגברת יכולת הוויסות והשליטה העצמית, עשויות לעזור בהרגעת הפרסומניות הבלתי נשלטות. שיטת התערבות שנמצאה יעילה בקרב ילדים שהפרסומניות מתרחשות אצלם בשעות קבועות, כוללת יקיצה מתוזמנת של הילד ע”י ההורה כ15-30 דקות לפני זמן האירוע ובכך, היא יוצרת שבירה של מחזור השינה הבעייתי שבתוכו הילד שרוי בעת התרחשות האירוע הנלווה לשינה.

סיוט בחלום

פאזת שינה מוקדמת (advanced sleep phase) –

הפרעת שינה שנובעת משיבוש השעון הביולוגי שלנו, המתבטאת כהפרעה בתיזמון של השינה. מאפיינת יותר תינוקות, פעוטות וזקנים מאשר ילדים ומתבגרים, ומתאפיינת בהיווצרות תחושת עייפות בשעות הערב המוקדמות, המביאה לכך שהילד ילך לישון מוקדם ויתעורר מוקדם מאוד.

פאזת שינה מעוכבת (delayed sleep phase) –

הפרעת שינה שנובעת משיבוש השעון הביולוגי שלנו, המתבטאת כהפרעה בתיזמון של השינה. הפרעת שינה זו מאפיינת הרבה פעמים מתבגרים. זוהי דחייה של שעת ההרדמות ושל שעת היקיצה. כנראה נובע מהפרשת מלטונין מאוחרת. ההתערבות בשלב הראשון תחל מדחייה נוספת של השינה, באופן שהוא יצטרך לדחות את שעת השינה בכ-2-3 שעות בכל יום עד שיגיע לשעת ההירדמות הרצויה. כאשר הוא מגיע לשעת היעד, עליו ללכת לישון בקביעות באותה השעה ולהיצמד אליה גם בסופי שבוע. כדאי להגיע להסכמה מראש על החריגות הקטנות המותרות בסופי השבוע כדי לא לפגום במה שכבר הושג. במהלך ההתערבות, על המתבגר להקפיד על השכמה בשעה רגילה בבוקר, ולהימנע מתנומות יום, דרישות העלולות לעורר קושי משום שבשלב הראשון להתערבות נוצר חסך שינה, ועמו עולה הצורך להשלים שעות שינה במהלך היום.

כשהשעון פחות מעוכב, מקדימים כל לילה או שניים את שעת השינה ברבע שעה בלבד, עד שהמתבגר יגיע לשעת השינה הרצויה. חשוב שהילד יקפיד על סביבת השינה, כלומר ילך לישון בחדר חשוך ושקט, יימנע מקופאין ומעישון ומפעילויות מעוררות לפני השינה.

eyes-394176_640

 

התפתחות של סיוטי לילה של ילדים

הבנתנו לגבי חלומות בילדות ככל הנראה כפופה למה שפטרפרונד קרא: adultomorphic – עיוות של מבוגרים. התינוק בעצמו לא יכול לדווח על חווית החלום.
ב1919 הלמות’ תיאר תינוק צעיר שאחרי יום שלם בו השתכשך במים ועל חוף הים חזר על התנהגות השכשוך המהנה בשנתו מבלי להתעורר. הבחנה על פעוטות צעירים המבצעים תנועה חזרתית דווחה גם ע”י אריקסון , שתהה למרות תצפיותיו בפעוטות צעירים האם בחלומותיהם (אם הם חולמים חלומות) יש קשר פיזי מוחלט ומרכיב משפיע.
פרייברג אמר שסיוטי לילה נראים בגיל 8 חודשים בעקבות החוויה של התעוררות ומציאת בייביסיטר יושבת בחדר במקום אמא. זוהי חווית ילדות קדם מילולית, שמביאה סדרה של ביעותי לילה, צרחות וטילטולים, כנראה מתוך השינה. פרייברג מצא דרך לעזור לאם בטיפול בסיוטי הלילה של התינוק בהצלחה ע”י לימוד הילד הצעיר לשחק פיק- אבו (משחק ה- קוקו): מראים לתינוק שמה שהולך, נעלם וחוזר גם בחזרה. הנקודה שילד צעיר מאוד יכול להביע כמה צלילי מילים, מידע אובייקטיבי על התכנים של סיוטי הלילה של התינוק.

מק לדוגמה, תיאר תינוק בן 13 חודשים שרק נגמל מהנקה ורק התחיל ללכת, שצועק “בום בום” בלילה, נעמד ומצביע על משהו אפילו אחרי שמדליקים שוב את האור. מק למד כי שהילד הצעיר השתמש באותו קול “בום בום” לתאר פחד ממכשיר(ניקוי בואקום) שהיה בשימוש ליד העריסה שלו כמה ימים קודם לכן. יתרה מכך, מק אמר שהילד הצעיר המשיך לפחד מניקוי בוואקום כמה חודשים אחרי החלום. זה נראה שפעוט הצעיר שרק רכש עצמאות וכל המניעים הפנימיים שלו ללכלך ולנשוך מתערבבים עם החויות החיצוניות הלא נעימות שלו עם מנקה הואקום כדי ליצור את סיוט הלילה.
דוולין במאמר ספקולטיבי קישר שינה וארועים טרום שינתיים כמו “Isakower phenomenon” (חווית טרום שינה הכוללת טשטוש ההבחנה בין חלקי הגוף, תחושת מלאות שקשורות בחוש המישוש, סיבוב או לחיצה וקולות של מלמול או ראית עגלגלות בלתי מובחנת) הרטבת לילה, “pavor nocturnes “, תיאור לכל חויה כזו כחזרה עמוקה לחשיבה קדם מילולית “preimagic ” – חזרה לתחושה לא מפותחת וכמעט יציבה או חסרת יצוג של החשיבה הסנסומוטורית המוקדמת שבתינוקות.
התקופה הסנסומוטורית המקורית של התינוקות נשארת על פי פאייגט עד השלב שקביעות האובייקט מושג object permanency”” (בסביבות גיל 15 חודש), עד שהילד יכול למצוא דבר המתחבא מאחורי מסכים. כמובן שקביעות האובייקט חופף לתחילת השימוש בשפה ופאייגט ואדלסון טענו שללא השפה לא יכולים להיות חלומות אמיתיים.

אם דוולין היה מדוייק, כנראה הסיוטים של שלבים 3-4, התעוררות והזיות לפני השינה יש להם במשותף לרגרסיה ל”preimagic “, השלב הקדם מילולי של התינוקות, המושך חזרה לשלב מקורי ועמוק של הנפש.
סיוטים של הפעוטות בגיל 15- 30 חוד’ לעיתים מסומנים ע”י בלהות ללא שם, עיניים מזוגגות, צרחות לתוך הלילה, אי יכולת הרגעה וניחום, וקושי בהתעוררות. חלומות אלה ה- “pavor nocturnus ” הקלאסי, או סיוטי הלילה של שלבים 3-4 – נראים כשולטים בדוחות החלומות מהשנה השניה לחיים.
הילד כמעט בכל המקרים, לא יכול לתת הסבר מילולי בעבור חלומותיו. יש סיבה טובה להאמין שהעדר שפה לביטוי רגשות כנראה משפיע על סוג הסיוט.

סיוט בחלום
סיוטי לילה של פעוטות מקביל ומשותף להפרעות שינה בילדות
במהלך השנה השניה או השלישית לחיים ילדים צעירים דוחים את הקץ עד להליכה לשינה. הם מנסים לישון במיטת ההורים, שונאים חושך, מתעוררים מוקדם או באמצע הלילה ונמנעים מתנומה קלה עד לנקודה של החלשות.

המשימה לתרגל ללכת לשירותים (קקי פיפי) יחד עם הביעותים והנאה של ההתהלכות העצמית מובילה לחרדה ובו זמנית הנאה בנוגע להיפרדות, ביצוע בשירותים או אפילו טיול לסופרמרקט.
כל כך הרבה קורה בשלב זה של החיים, קשור עם כל כך הרבה אי יכולות להאבקות מילולית ורגשית, שכמעט כל ילד נורמלי בן שנתיים מוצא עצמו בקונפליקט, בייחוד כשהוא ישן וסיוטי לילה זמינים.
רב ההורים מסוגלים להתמודד עם הסיוטים האלה ע”י הערה של הילד, להראות לו איפה הוא נמצא, להציע מגע גופני נעים ומילים מרגיעות, ומתן חיבה וחום. חלק מהילדים יצטרכו עזרה פסיכיאטרית, ובכל מקרה תדריך להורים עשוי לעזור.
חלומות התינוקות הינם מגוונים. פרויד כתב על מילמוליה של בתו(אנה כשהיתה בת 19 ח’) על תותי שדה ועל דיבורים מתוך שינה של אחיין שלו (הרמן בן 22 ח’) הקשור לדובדבנים. שני חלומות מוקדמים אלה מסיק פרויד, הם מסוג של מילוי משאלה , אבל חלומות חרדה עשויים להופיע בשלבי התפתחות.

כותב הפרק הזה למד מתינוק בן 24 ח’ שחווה חלומות מפחידים אודות אדם האוכל עשב.
החלום היה באיכויות של REM (זיכרון מוחלט על תוכן גלוי של סיוט הלילה אחרי ההתעוררות) זה היה גם מפחיד. הירשברג הראה שילד קטן יכול לצייר את חלומותיו, וכך יש גישה לתוכן החלום.

פולקס חקר במעבדה את התוכן הגלוי בחלומותיהם של 14 ילדים שבגיל שלפני בית הספר (גילאי שנתיים ו9 חודשים עד ארבע ו8 חודשים) ומצא חסר או מינימום חוויה בחלומות בקבוצה זו.
הוא הסיק שחיי החלום המוקדמים של ילדים מחוייבים וחופפים לחסר הבשלות הקוגניטיבית.
ילדים בגיל טרום בית ספר בגילאי 2-5 הציעו מדגם מועט ופשוט של חלומות מאשר ילדי בית ספר, חלומות הלא נעימים של ילדי טרום ב”ס חשפו משהו משמעותי באיכות המתמשכת וברמזים עבור הקונפליקטים הפנימיים והסטרס החיצוני של הצעירים.

דספרט מנתה 190 חלומות , בהם בחנה מילוליות ומשחק אסוציאציות בנלווה, של 39 ילדי טרום ב”יס נורמליים ( גיל 2-5) במנהטן. היא הסיקה שחלומותיהם של ילדי טרום ב”יס מציגים הורים כנדיבים, ובני אדם אחרים, חיות וודברים אחרים כמסוכנים/ מאיימים.

מק הצביע על תוצאה חיובית של סיוטי הלילה של הילדים, בעיקר עבור הצעירים שבוכים, באים לחדר ההורים. יש לבסס את התוכן של הילד עם בן אדם נוח שיעזור לילד החולם.
כשמדובר רק במבוגרים, מונקס העיר שסיוט יכול לעזור לחולם, ע”י כך שיספר אותו, החולם אולי יזהה וישלים את המשאלות וההתרחשויות המהותיות למאבק בלא מודע.

חלום ופחדים

למרבה הצער, שני משתנים מתערבים מונעים מהילד מלספר על הסיוט:
קושי אחד הוא המאבק הוורבלי (מילולי) עם הבילבול וערבוב רגשות והאמונה שילדים מחזיקים בה שחשיבה או דיבור הם כוח מניע, בעל כוח השווה לפעולה עצמה. צעירים רבים חשבו שאם הם יספרו חלום החלום יתגשם.

תוכן חלומות ילדים תלוי בניעתיות ופעולה כשהצעיר מגיע לשנות ב”יס. חלומות על חיות כל כך נפוצים בתקופת טרום ב”יס , ומתחילים להניב סיוטי לילה הנשלטים ע”י יותר חיות, מכונות, ודמויות אנושיות. בגילאי 5-6 נושאים איתם חלומות רעים מלאים בדמויות: מכשפות, רוחות, מפלצות, ומכונות מאיימות.
הילד עצמו מתחיל לקחת תפקיד פעיל יותר בחלומותיו, למרות זאת לעיתים קרובות הוא נשאר הקורבן. התקף נשיכות ע”י דמות אמורפית (חסרת צורה) וחסרת שם (התוכן הגלוי המשותף לסיוטי לילה של ילדים בגיל 2-3). הגן יכול לעצב מה רודף או מסכן אותו ולפעמים אפילו איך.

סיוטים במהלך גיל החביון (6-7 ו 11-12) אמורים להפוך לפחות שכיחים ומטרידים מאשר החלומות הרעים המבלבלים שבאים בגילאי 15-30 ח’ או אלה הבאים בגיל 4-6 שנים. סיוט רגוע , בשלב יותר מאורגן של הילדות יכול אולי לציין דגש ספציפי לקונפליקט שמניב השפעה גדולה על התנהגותם של צעירים ומחשבתם. בשלב החביון, סיוטים דומים לאלו של מבוגרים במבנה שלהם, אבל בניגוד לחלומות המבוגרים, מחזיקים לעיתים בתעלומה ונאמר שהם בלתי פתירים בגלל הגבולות של אסוציאציות חופשיות בגיל זה.
כפי שסיוטים מופיעים בשלבי התפתחות שונים, סיוטי תקופת החביון מתרחשים לעיתים בו בזמן עם סטרס חיצוני חמור.

החלומות של מתבגרים עשויים להפחיד את החולם שטרם התבגר בגילוי תאורים של מיניות ותוקפנות ללא מסכות. מתבגרים צריכים לימוד והרגעה על טבעם של חלומותיהם.
“חלום רטוב” של נער שלא הודרך על אפשרות של מקרים כאלה עלול להיות הרסני.
גילוי תיאור אדיפלי בחלומות יכול להחריד את המתבגר. אחד המטופלים של החוקר, נערה בת 13 ש’, חלמה שהיא ביחסי מין עם אביה. כחודש אחרי זה היא היתה כל כך נבוכה מתמונה הברורה שהיא ראתה באימה, שהיא הפסיקה להתייחס אליו אלא רק באופן שטחי ביותר.

מתבגרים נוטים לספר את חלומותיהם לחברים או מורים יותר מאשר לרופאים או הורים.
הם גם אולי יכתבו על סיוט כסיפור קצר או יציירו אותו כציור אמנותי. כאילו באופן מפתיע מתבגרים לעיתים שומרים עקבת חלום זו בסביבת ביתם במקום פתוח שכולם יראו. אם הורים או מטפלים יראו התעניינות בדברים יצירתיים כאלה הם עשויים ללמוד משהו מהתמודדותם של המתבגרים. תגובה מתחשבת למתבגר על הנטיה להסתגל לקונפליקטים שלו עשוי לעזור לו להשיג התקדמות בצמיחה הרגשית.

סיוטי לילה של מתבגרים מלאים במאבקים על שליטה עצמית, על אחרים ועל הסביבה (נהיגה ברכב או להיות נוסע ברכב ע”י משהו אחר לדוגמה). הם מכילים נושאים הקשורים לחיפוש זהות. השגת שלב מופשט ע”י מתבגרים, מאפשר מעידה מוגנת והתקדמות ישנה יותר, חשיבה בעלת אופי פחות בשל.
כך שזה אפשרי לעשות אסוציאציות מילוליות ע”י קרוב של המתבגר לחלומותיו.
לסיכום, שינויים בסיוטי לילה של ילדים, נהיים יותר מפורטים/ משוכללים / מורחבים וקלים יותר למתבגרים להרחיב/ לפתח אותם כשהם גדלים וחולפים על פני שלבי התפתחות. סיוטי הלילה הם לא סימפטום. לעיתים הם מייצגים אבן דרך , רמז לשלב התפתחותי חדש שאליו נכנסים, עם משאלות חדשות, הגנות, ויכולות שמתחילות להיות מוצגות.

סיוטים משקפים השתלשלות המציאות ופחדי העבר. הם גם משקפים יצירת משאלות חדשות וישנות.
לא משנה איזו גישה פסיכולוגית השינויים המנטלים בחיים על התפתחות הילד על פי פיאז’ה או פרויד, השינויים הטבעיים של סיוטי הלילה במהלך הילדות מספקים סיבות חשובות לשלבים הרגשיים והאינטלקטואלים של ההתפתחות של הילד ויכולות מיוחדות עם וכאשר הילד הצעיר מתמודד באופן יחודי עם עולמו הפנימי והחיצוני.

שנת החלמה או התאוששות (Recovery sleep)

מחקרים בחסך שינה הראו שכאשר מניחים לנבדק או לבעלי החיים לישון ללא הפרעה הוא ישן שנת פיצוי ומשלים את שלבי השינה שנמנעו ממנו. ממצא זה מתואר במאמר של בונט ובמאמרו של לביא. לפי בונט חסך שינה בא לידי ביטוי בהתנהגות הפיזיולוגית וההתנהגותית, אך ההשפעות הן מינוריות ומתבטלות מיד עם השלמת חסך השינה בשנת החלמה / התאוששות. ממצאים שעולים ממחקרי החלמה בעקבות חסך שינה בודקים כמה שינה נדרשת לאדם כדי לפצות על הירידה בתפקוד עקב חסך שינה. הדחף לישון חזק כמו הדחף לנשום.